חוקרים טוענים כי בחולים המקבלים טיפול קוגנטיבי התנהגותי לאחר טיפול תרופתי מוצלח נמצא שיעור נמוך באופן ניכר של הישנות בהשוואה לחולים הממשיכים לקבל טיפול רפואי בלבד.
החוקרים כותבים כי מחקרים מעטים בלבד משתמשים בשיטות לא תרופתיות למניעת הישנות של דיכאון וכי נמצא שמתן טיפול קוגנטיבי התנהגותי בסימפטומים השאריתיים מפחית משמעותית את שיעור ההישנות בהשוואה למתן טיפול רפואי במסגרת מעקב בן שנתיים.
במחקר הנוכחי חילקו החוקרים באקראי 40 חולים הסובלים מדיכאון נשנה גדול שקיבלו טיפול מוצלח באמצעות תרופות נוגדות דיכאון לקבלת טיפול קוגנטיבי התנהגותי בסימפטומים השאריתיים או לקבלת טיפול רפואי רגיל. הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי שולב עם שינוי סגנון החיים ועם טיפול לשמירה על הבריאות.
נבדקי שתי הקבוצות קיבלו מרשמים מסוג tapered לתרופות נוגדות דיכאון והשלימו אותם. מעקב אחר החולים נערך במהלך 6 שנים. במהלך המעקב לא נעשה שימוש בתרופות נגד דיכאון אלא אם כן הופיעה הישנות.
ב-8 מהחולים שקיבלו טיפול קוגנטיבי התנהגותי (40%) התרחשה הישנות אחת לפחות בהשוואה ל-18 חולים (90%) בקבוצה שקיבלה טיפול רפואי (p = 0.001).
הישנות שניה התרחשה ב-4 מתוך 8 החולים הללו קבוצת הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי וב-11 מתוך 18 החולים הללו מקבוצת הטיפול הרפואי שחוו את ההישנות הראשונה וטופלו באמצעות clonazepam.
בחולים בקבוצת הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי הופיע שיעור פחות משמעותית של אפיזודות דיכאון במהלך תקופת המעקב בהשוואה לחולים בקבוצת הטיפול הרפואי (12 לעומת 34, בהתאמה; p < 0.001).
החוקרים מציינים כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי עשוי לפעול על הסימפטומים השארייתיים של דיכאון גדול שתוך התקדמותם הופכים לסימפטומי ההישנות. הם מוסיפים כי הטיפול פונה בעיקר לתחושות חרדה ומתח, שהן בעלות השפעה רבה בשלב שלפני הופעת הדיכאון, שעשויות להעלם מן העין בשל ההפרעות במצב הרוח אך עדיין קיימות בשלב האקוטי ומהוות מאפיין עיקרי של השלב השאריתי.
Am J Psychiatry 2004;161:1872-1876.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!