על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, מתן טיפול חד-יומי ב-solifenacin יוצר שיפור בכל הסימפטומים העיקריים הקשורים בפעילות יתר של שלפוחית השתן (OAB).
אחת החוקרות, ד”ר Cardozo, טוענת כי לדעתה חשוב מאוד לציין שישנו צורך בטיפולים יעילים יותר ב-OAB, שכן לא קיימת תרופה יחידה המתאימה לכל החולים ומעלה תקווה כי ההענות לטיפול תעלה בשל יעילות טובה ופרופיל תופעת לוואי נמוך של התרופה.
החוקרים העריכו את יעילות ובטיחות השימוש ב-solifenacin, תרופה אנטי-מוסקרינית שניתנה פעם ביום, במסגרת מחקר משלב 3 שנמשך 12 שבועות ונערך ב-907 חולים הסובלים מ-OAB.
בהשוואה לפלצבו, הוריד הטיפול באמצעות solifenacin משמעותית את מספר מקרי מתן השתן הממוצע, את משפר אפיזודות הדחיפות הממוצע, ואת מספר אפיזודות ההשתנה המרובה במהלך הלילה בממוצע. התוצאות היו מעט טובות יותר בקרב החולים שקיבלו מינון של 10 מ”ג בהשוואה לחולים שקיבלו מינון של 5 מ”ג.
הטיפול ב-solifenacin נקשר גם לירידות גדולות יותר במספר הממוצע של כל אפיזודות אי-השליטה ולירידה גדולה יותר במספר הממוצע של אפיזודות אי-השליטה בשל דחף. בנוסף, מחצית מהחולים שסבלו מאי-שליטה בתחילת הניסוי וקיבלו את הטיפול בכל אחד מהמינונים של solifenacin לא סבלו מאי-שליטה בסיום המחקר.
תופעות לוואי תאמו לצפוי במתן תרופות אנטי-מוסקריניות (יובש בפה, עצירות וראיה מטושטשת) ולא דווח על בעיות בטיחות או על שינויים בעלי משמעות קלינית בחולים.
ד”ר Cardozo מסכמת כי יעילות התרופה הוכחה בכל ארבעה הסימפטומים העיקריים של OAB- תדירות בשעות היום, השתנה יתרה בשעות הלילה, דחיפות במתן שתן ואי-שליטה.
היא מוסיפה כי ברפואה היא ממליצה על להתחיל בטיפול במינון של 5 מ”ג ליום לתקופה של 6 שבועות ולאחר מכן לפנות אל החולה ולהציע לו להמשיך בטיפול הנוכחי או להעלות את המינון ל-10 מ”ג ליום.
J Urol 2004;172:1919-1924.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!