על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה, עלולה חשיפה זמנית לתנועה עירונית להגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב.
החוקרים כותבים כי רעיון קיום קשר בין חשיפה לתנועת כלי רכב באזורים עירוניים ובין מחלות קרדיווסקולריות הועלה במחקרים בעבר.
הם מסבירים כי במחקרים קודמים נמצא כי הסיכון לתמותה בשל גורם קרדיו-פולמונרי מוכפל בקרב אנשים החיים בסמוך לדרך ראשית או מהירה, לאחר התאמה לגורמי סיכון כמו גיל, מין וסטטוס עישון, בהשוואה לאנשים הגרים רחוק יותר מדרך ראשית או מהירה. בנוסף, הם ממשיכים, מחקרי case-control מעידים כי סביבת העבודה של נהגים מקצועיים עלולה לתרום לסיכון שלהם ללקות בהתקף לב.
החוקרים השתמשו במידע שנאסף במסגרת מחקר שנערך בין פברואר 1999 ליולי 2001 וזיהו 691 נבדקים שהיה ידוע על תאריך ושעת התקף הלב שחוו, ששרדו לפחות 24 שעות לאחר הארוע, שהשלימו את הראיון במחקר וסיפקו מידע בנוגע לגורמים שעלולים היו לגרום להתקף הלב. יומני החולים הכילו נתונים על פעילויותיהם, שכללו את מספר השעות שבהם הם נחשפו לתנועה, במהלך 4 הימים שקדמו להופעת הסימפטומים.
חשיפה לתנועה כמעט שילשה את הסיכון להתרחשות התקף לב בתוך שעה (ערך OR=2.92, עם 95%CI, 2.22-3.83; ערך P < .001). משך הזמן שהועבר במכונית, בתחבורה הציבורית, או באופנועים או אופניים נמצא קשור באופן עקבי לסיכון מוגבר ללקות בהתקף לב.
התאמה לרמת האימון באופניים או להשקמה בשעות הבוקר לא שינתה משמעותית את השפעת החשיפה לתנועה (ערך OR להתקף לב = 2.73, עם 95%CI, 2.06-3.61; ערך P < .001). למרות ששימוש במכונית היה הגורם השכיח ביתר לחשיפה לתנועת כלי רכב, הזמן שהועבר בתחבורה הציבורית נמצא קשור גם כן להתרחשות התקף לב בתוך שעה.
הקשר בים חשיפה לתנועה ובין התרחשות התקף לב היה חזק יותר בקרב נבדקים שהיו מובטלים מאשר בקרב נבדקים עובדים. 8% ממקרי התקפי הלב שנכללו במחקר היו קשורים לחשיפה לתנועה. נשים, אנשים מגיל 60 שנים ומעלה, וחולי סוכרת נמצאו בסיכון מוגבר להתרחשות התקף לב לאחר חשיפה לתנועת כלי רכב, בהשוואה לגברים, אנשים מתחת גיל 60 שנים ולאנשים ללא סוכרת.
מגבלות המחקר כוללות אסטרטגית בחירה של תקופות ביקורת, הטיה פוטנציאלית של התוצאות, בלבול אפשרי בשל גורמי סיכון זמניים אחרים, שימוש במדדים גלמיים של החשיפה לתנועה, והעדר מידע אודות נסיבות הנהיגה.
החוקרים מסכמים כי חשיפה זמנית לתנועת כלי רכב עלולה להגדיל את הסיכון להתקף לב באנשים בעלי רגישות וכי יתכן ששילוב גורמים שונים, כמו דחק, רעש, וזיהום אויר הקשורים בתנועת כלי הרכב, תורם ליצירת הקשר. הם מציינים כי חולים המצויים בסיכון לארוע לבבי אקוטי ירוויחו מן המאמצים לשפר את איכות האויר באזורים עירוניים תוך שימוש בכלי רכב נקיים יותר ובתכנון עירוני משופר.
במאמר מערכת מצורף, הדן במנגנונים הפיזיולוגים האפשריים העומדים בבסיס הממצאים, נכתב כי יתכן שזיהום האויר החלקיקי שמקורו בתנועה מוביל להרעה במצב הסביבה התרומבוגנית וכי דלקת זמנית ועזה, הצרות של כלי הדם והעליה בקרישת הדם, לבד או יחדיו, עלולים להשתתף בתהליך זה.
עוד מציון כי בנוסף להשפעות קצרות טווח אלה לזיהום האויר החלקיקי השפעות מזיקות לטווח הארוך על מכלול הגורמים הטרשתיים ולכן קיימת דחיפות מרובה בהאצת המאמצים להפחתת זיהו האויר החלקיקי ובשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית.
N Engl J Med. 2004;351:1716-1718, 1721-1730
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!