ה-American Association of Clinical Endocrinologists (ה-AACE) מצהירה כי טיפול בגורמי הסיכון המטבוליים והקרדיווסקולריים הקשורים לסינדרום השחלה הפולי-ציסטית (PCOS) עשוי להפחית את שכיחות סיבוכי הטיפול הרציניים.
במסמך נכתב כי הרופאים אינם צריכים להתייחס ל-PCOS כאל צבר תלונות קוסמטיות או כאל בעיה ראשונית הקשורה בפוריות אלא כאל מצב הקשור להפרעות מטבוליות שעלול להקשר להתפתחות סוכרת מסוג 2 ולהתרחשות ארועים קרדיווסקולריים.
לא בוצעו מחקרים גדולים, פרוספקטיביים ואורכיים הקושרים בוודאות את PCOS לסוכרת או למחלה קרדיווסקולרית. אולם, אנדוקרינולוגים רבים מאמינים כיום כי העדויות מספיקות לשחרור אזהרה רשמית.
יושבת הראש של כוח המשימה לעינייני PCOS ב-AACE, ד”ר Cobin, מסבירה כי העדויות מצטברות לאורך 15 שנים וזוהי הפעם הראשונה שבה מופיעה קריאה לביצוע פעולה בנושא.
נשים הסובלות מהסינדרום מקבלות לעיתים קרובות טיפולי פוריות וטיפולים נגד אקנה ושיעור יתר. אולם, רבות מהן סובלות גם ממחלה מטבולית המאופינת על-ידי תנגודת לאינסולין, שלעיתים קרובותאיננה מטופלת.
ה-AACE קורא לראשונה להכיר בצורך בזיהוי הסיכונים הבריאותיים העומדים בבסיס ה-PCOS, מצב שלטענתם לא נחשב עד-כה לגורם סיכון משמעותי למחלות או לתמותה.
הארגון קורא לביצוע סריקה וטיפול ב”סיכונים החבויים” של המצב, הכוללים סיכון להתקף לב, לשבץ, וסיבוכים של סוכרת לא מאוזנת כמו רטינופתיה, כשל כלייתי וקטיעות.
הטיפול עשוי להקטין את הסיכון לתמותה מוקדמת ולסיבוכים. המומחים ממליצים כל שינוי סגנון החיים, שימת דגש על פעילות גופנית, בקרה תזונתית והמנעות מעישון. בנוסף יש לשקול טיפול תרופתי בסוכרת, ביתר לחץ-דם ובאי-תקינויות של השומנים, בהתאם למצב החולה.
metformin היא תרופה המורידה לחץ-דם ויש לשקול אותה כטיפול ראשוני ברוב המקרים שכן היא משפרת אי-תקינויות מטבוליות ועשויה להעלות את הסיכוי להכנס להריון. המומחים מסבירים כי השימוש בה במקרי PCOS נתמך באופן נרחב בספרות אך איננו מאושר.
עצם זיהוי המצב מהווה אתגר גדול ורוב הנשים מגיעות לכמה רופאים לפני האבחון. גם כיום, עם העליה במודעות לבעיה, עדיין אנדוקרינולוגיים רבים אינם מבינים את מורכבותה.
כמעט 10% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מ-PCOS, דבר ההופך אותו לבעיה המטבולית השכיחה ביותר בקרב נשים צעירות. רוב המומחים מבססים את האבחנה על היסטוריה של וסת לא סדירה יחד עם היפר-אנדרוגניזם, תוך שלילת הפרעות הורמונליות דומות כמו היפר-פרולקטינמיה או סינדרום קושינג. לפחות מחצית מהנשים הסובלות מ-PCOS סובלות גם מהשמנת יתר.
מאפיין קליני שכיח נוסף הוא תנגודת לאינסולין יחד עם היפר-אינסולינמיה המופיעה ב-75% מהחולות. כתוצאה מכך, מצהירים המומחים, על החולות לעבור הערכה באמצעות קריטריוני סינדרום העמידות לאינסולין (IRS) הכולל צבר סינדרומים ואי-תקינויות כמו רמות HDL נמוכות, רמות טריגליצרידים גבוהות, יתר לחץ דם ותנגודת לאינסולין עם נטיה מוגברת להופעת סוכרת מסוג 2.
מאז שנת 2001 ממליץ ה-AACE כי נשים הסובלות מ-PCOS יבדקו להתפתחות סוכרת החל מגיל 30 שנים.
במחקר Nurses’ Health שכלל 116,000 נשים בגילאי 25-42 שנים ונערך בו מעקב בן 8 שנים נמצא סיכון מוגבר פי 2-2.5 לסוכרת בקרב נשים שסבלו מאי-סדירות של הוסט. הממצא מעיד כי PCOS מהווה גורם סיכון לסוכרת שכן הוא קיים ב-80% מהנשים הסובלות מוסת לא סדירה.
נשים הסובלות מ-PCOS נוטות יותר לסבול גם מיתר לחץ-דם ומטרשת עורקים וכמה מחקרים מצאו כי מצויות בהם רמות מוגברות של הסתיידות עורקים והתעבות ה-intima media בעורק הקרוטי, שני סמנים עיקריים של גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
לא בוצעו מחקרים פרוספקטיבים אורכיים אודות התוצאות הקרדיווסקולריות בחולות PCOS. כמה מחקרים אפידמיולוגיים רטרוספקטיביים בוצעו ורובם מצאו סיכון מוגבר לארועים קרדיווסקולרים. יש לציין כי תוצאות מחקר ה-Nurses’ Health מעידות על עליה פי 2 בסיכון להתקף לב שאיננו סופני בנשים שסובלות מוסת לא סדירה.
בנייר העמדה מצוין כי סביר שחלק גדול מהנשים הללו סובלות מ-PCOS, דבר המאשר באופן לא-ישיר את העליה בשיעור התוצאות הקרדיווסקולריות השליליות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!