הסיכון ללקות בסרטן השד במהלך החיים בנשים הולנדיות הוא 11%. היסטוריה משפחתית של סרטן שד או נשאות של מוטציה בגן ה-BRCA אחת ו-BRCA שתיים, מגדילים שיעור סיכון זה ולעיתים קרובות גם קשורים למחלה המופיעה בגיל צעיר מהמקובל. כריתה מניעתית של השדיים, השחלות או טיפול תרופתי מונע, מקטין את הסיכון לסרטן השד. גילוי מוקדם של סרטן השד כתוצאה מגילוי בתוכניות סקר, עשוי כמובן להקטין את התמותה.
ידוע כבר ממחקרים אקראיים גדולים שממוגרפיה לנשים בגיל 50 עד 70, יכולה להקטין את התמותה מסרטן השד בקרוב ל-25 אחוזים. ולמרות שבזמן האחרון הוטל ספק בנתונים אלו, רוב הרופאים מסכימים שבדיקת סקר בגיל 50 עד 70 הינה מועילה. בהולנד, תוכנית הסקר לגילוי מוקדם, הינה אחד הגורמים העיקריים להקטנת התמותה מסרטן השד. פרט שנוי במחלוקות הוא יעילות החלת בדיקות הסקר הללו גם בין קבוצות הגיל של 40 ל-50.
אחת הסיבות לחוסר ההסכמה היא שהצפיפות הגבוהה יותר של רקמת השד בגיל זה מקשה על הגילוי בממוגרפיה, בניגוד לרקמת השד הצפופה פחות לאחר גיל הבלות.
אמנם, תוכניות סקר, מוצעות לנשים עם סיכון מוגבר, עוד לפני גיל 50, אך יעילות תוכניות אלו אינה מוכחת. בהשוואת יעילות הבדיקה הידנית ובדיקת הממוגרפיה בנשים צעירות עם סיכון גבוה, נמצא שלממוגרפיה רגישות נמוכה לגילוי גידולים, בעיקר בנשאיות המוטציה בגן BRCA. מספר הסברים אפשריים לכך ביניהם, קצב הגדילה המהיר של גידולים אלו, וצורתם הלא טיפוסית, בממוגרפיה ובהיסטולוגיה (Histology).
בהדמיה האבחנתית, ה-MRI הינה בדיקה עם רגישות גבוהה לגידולים של השד, ואינה מושפעת מצפיפות רקמת השד. אולם הסגוליות של בדיקה זו נמוכה, והבדיקה יקרה.
מכיוון שה-MRI, מגדיל את רגישות הגילוי של גידולים בשד אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה משפחתי או גנטי, בוצע מחקר פרוספקטיבי זה המשווה את הממוגרפיה לבדיקת ה-MRI כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים עם סיכון גבוה משפחתי או גנטי ללקות בסרטן השד.
נשים שהסיכון שלהן לפתח סרטן שד גבוה מ-15%, נסרקו בבדיקת שד ידנית פעם בחצי שנה ובממוגרפיה ובדיקת MRI, פעם בשנה. סוגי הסרטן שנמצאו הושוו לשתי קבוצות ביקורת.
למחקר גויסו קרוב ל-2000 נשים בסיכון גבוה. גילם הממוצע היה 40 שנים, קרוב ל-300 מתוכם נשאיות של המוטציה בגן BRCA אחת ועוד 80 נשאיות של המוטציה בגן BRCA שתיים.
בתקופת המעקב נמצאו 51 מקרים של גידולים ממאירים בשד. שיעור גילוי הסרטן של כלל הנשים היה קרוב ל-10 מקרים ב-1000 שנות אישה, אך היה גבוה כמעט פי 3 בקבוצת הנשאיות של מוטציות לאחד מהגנים הידועים.
בהשוואה בין סוגי הבדיקות השונות, נכללו בחישוב רק 45 מקרי סרטן, מתוכם 4 מקרים נתגלו בתקופה שבין בדיקה לבדיקה. אם כן, בדיקת ה-MRI, גילתה 32 מתוך 41 המקרים שהתגלו בבדיקות הסקר. רוב המקרים שהתגלו בבדיקת ה-MRI, לא נמצאו בבדיקת הממוגרפיה המקבילה. ואילו בדיקת הממוגרפיה והבדיקה הידנית גילו 13 מקרי סרטן שלא נמצאו בבדיקת ה-MRI.
בהתייחס לכלל מקרי ממאירות השד שהתגלו, רגישות הבדיקות היו כדלקמן: רגישות הבדיקה הידנית היתה 17 אחוזים, רגישות הממוגרפיה 40 אחוזים בעוד רגישות ה-MRI, עלתה על 70 אחוזים.
בהתייחס לגידולים חודרניים, רגישות ה-MRI בלבד, עלתה במעט. ובדיוק הפוך מהרגישות, מידת הסגוליות הגבוהה ביותר, 98 אחוזים, היתה בבדיקה הידנית, 95% לממוגרפיה והסגוליות הנמוכה ביותר של מעט פחות מ-90% היתה לבדיקת ה-MRI.
הערך החיובי המנבא, ה-Positive Predictive Value, של 3 הבדיקות, נע בין 7 ל- 10 אחוזים.
בבדיקת סוג הגידול, נמצא שבקבוצת המחקר (ה-MRI ) , בהשוואה לשתי קבוצות ביקורת, הגידולים שנמצאו היו בגודל קטן יותר, ונמצאו פחות גידולים עם מעורבות של בלוטות לימפה בבית השחי.
לסיכום, מחקר פרוספקטיבי זה אשר בודק את יעילות בדיקת ה-MRI בהשוואה לממוגרפיה כבדיקת סקר בנשים הנמצאות בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד, מראה שרגישות ה-MRI גבוהה מזו של הממוגרפיה, אך הסגוליות והערך החיובי המנבא של ה-MRI, נמוך מזה של הממוגרפיה.
ה-MRI, היה רגיש יותר במציאת גידולים חודרניים, אך הממוגרפיה, ידעה לאתר בדיוק רב בהרבה את הגידולים המוגבלים, Carcinoma in Situ.
תוכנית הסקר, כפי שהוצגה בסקירה זו, ובעיקר בדיקת ה-MRI, מסייעת בגילוי בשלב מוקדם של גידולים בנשים הנמצאות בסיכון גבוה.
Efficacy of MRI and Mammography for Breast-Cancer Screening in Women with a Familial or Genetic Predisposition Mieke Kriege M.Sc. NEJM 2004;351:427-37
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!