ממחקר חדש עולה שניתן באמצעים קלינים פשוטים לבצע סיווג של כיבים בכפות הרגליים של חולים סכרתיים ולבצע הערכה של תוצאות הטיפול בכיבים הללו.
העובדה שלא קיימת שיטה לסיווג כיבים בכף הרגל בחולי סוכרת, מה שמכונה “רגל סכרתית”, הכשיל עריכת מחקרים לפיתוח הטיפול המיטבי בחולים הללו.
במחקר הנוכחי השתתפו 300 חולי סוכרת אשר הופנו בזמן בו החל המחקר לטיפול בכיבים בכפות הרגליים. החוקרים בדקו שיטת סיווג אשר מנקדת את הכיבים על סמך שטחם, העומק שלהם, קיום ספסיס, איסכמיה ונוירופתיה. כל החולים נשארו במעקב לפחות ל-6 חודשים או עד מותם אם הוא התרחש לפני כן. כחוסר ריפוי הוגדר כיב אשר לא החלים כלל, לא החלים עד לכריתת כף הרגל או עד למות החולה.
ב-209 (69.7%) מהחולים הכיב החלים ואילו ב-30 מקרים (10%) החולה הזדקק לכריתה ו-32 (10.7%) מהחולים נפטרו. ב-29 (9.7%) חולים הכיב לא החלים.
החוקרים מצאו ששטח הכיב, עומקו, עדות לספסיס ונזק עורקי היו קשורים באופן מובהק לתוצאות. לעומת זאת דנרבציה לא גרמה להבדל בתוצאות. “מבין המשתנים השונים, המרכיבים שתרמו את המשקל הרב ביותר למודל היו השטח העומק ומידת הנזק העורקי” ציינו החוקרים.
מתוצאות המחקר ניתן ללמוד שניתן ליצור מודל קליני פשוט לניבוי התוצאה של כיבים ברגליים סכרתיות. מודל שכזה הינו חיוני כדי לתכנן מחקר פרוספקטיבי אשר יעריך את האופציות הטיפוליות בחולים עם מאפיינים ופרוגנוזה דומים.
Diabetic Medicine. Vol 21(9) Page 987 – September 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!