ממחקר חדש עולה שהשיפור ביכולת ביצוע מאמצים בעקבות שיקום לב הוא נמוך משמעותית בחולי סוכרת מטיפוס 2 אשר סבלו מארוע איסכמי לבבי חריף בהשוואה לחולים שאינם סכרתיים.
במחקר השתתפו 59 חולים הסובלים מסוכרת מטיפוס 2 ועוד 36 חולים (מתאימים מבחינת גיל, מין וחומרת המחלה הקורונרית ותפקוד הלב) שאינם סכרתיים אשר השתתפו בתוכנית שיקום לב בת חודשיים בעקבות ארוע קורונרי חריף. הנבדקים עברו לפני ובתום התוכנית בדיקות מאמץ.
בבדיקות שנעשו בתחילת המחקר לא היה הבדל בין שתי הקבוצות. לעומת זאת, לאחר שיקום הלב, מצאו החוקרים שהשיפור ביכולת לבצע מאמצים היה קטן יותר בקרב חולי הסוכרת בהשוואה לקבוצת הבקרה כפי שנקבע ע”י הבדלים מובהקים סטטיסטית במדדים כמו עומס השיא אליו הגיעו הנבדקים, שיא תצרוכת החמצן והסף האנאירובי, בכולם התוצאות של חולי הסוכרת היו פחות טובות.
בנוסף ציינו החוקרים שבחולי הסוכרת התקיים יחס הפוך בין רמות הסוכר בצום לבין השינוי בשיא תצרוכת החמצן.
מהממצאים הללו הסיקו החוקרים שתוכנית לשיקום לב בחולים הסובלים ממחלת לב איסכמית פחות יעילה בחולי סוכרת אצלם התגובה לשיקום הלב מושפעת כנראה מרמות הגלוקוז בדם.
Diabetic Medicine. Vol 21(8) Page 889 – August 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!