מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין חומרת האקנה, רמת החרדה והדיכאון ואיכות החיים הספציפית למחלה בקרב חולים הסובלים מאקנה.
במחקר השתתפו 61 חולים הסובלים מ-acne vulgaris ו-38 נבדקים בריאים. חומרת האקנה נאמדה על-פי מערכת גלובלית לדרוג אקנה. כל החולים התבקשו למלא את נתוני סקאלת איכות החיים עם אקנה (AQOL), אינדקס איכות החיים הדרמטולוגי (DLQI), וסקאלת דיכאון וחרדה של בית-החולים (HAD), ואילו נבדקי הביקורת הבריאים מילאו רק את נתוני ה-HAD.
הערכים הממוצעים שהתקבלו בתת-סקאלת החרדה של ה-HAD (ה-HAD-A) ובתת-סקאלת הדיכאון של ה-HAD (ה-HAD-D)בקרב החולים היו גבוהים משמעותית מאלה שהתקבלו בקרב נבדקי הביקורת. שיעורי הנבדקים המצויים בסיכון להופעת חרדה (26.6%) או דיכאון (29.5%) היו גבוהים משמעותית בקרב קבוצת החולים בהשוואה לקבוצת הביקורת (0% ו-7%, בהתאמה).
החוקרים מסבירים כי לא נמצא מתאם בין חומרת האקנה לבין תוצאות ה-AQOL, DLQI, HAD-A, וה-HAD-D. תוצאות ה-AQOL וה-DLQI נמצאו בקורלציה חיובית עם תוצאות ה-HAD-A וה-HAD-D בקרב החולים. בקרב החולים המצויים בסיכון ללקות בחרדה נתקבלו תוצאות AQOL ו-DLQI גבוהות משמעותית בהשוואה לאלו שהתקבלו בקרב החולים שאינם מצויים בסיכון. לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בין גברים לנשים בקרב החולים בתוצאות ה-AQOL, DLQI, HAD-A, וה-HAD-D.
החוקרים מסכמים כי חולי אקנה מצויים בסיכון גבוה ללקות בחרדה ובדיכאון ביחס לאוכלוסיה הכללית, ללא קשר לדרגת החומרה של המחלה. הם מסיקים כי לאקנה השפעה שלילית על איכות חיי החולים וככל שגדלה השפעתה השלילית של המחלה, עולות רמות הדיכאון והחרדה בקרב החולים. בנוסף, ככל שגדלה הפגיעה באיכות החיים הדרמטולוגית של החולה עולה סיכונו ללקות בהפרעת חרדה.
J Euro Acad Derm Vener: 18: 4; 435
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!