בסקר שבדק את ההופעה שלattention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD) במבוגרים נשאלו 50 פסיכאטרים ו-50 רופאי משפחה לגבי 537 ו-317 חולים בוגרים בהתאמה, שאובחנו כסובלים מההפרעה.
החוקרים מצאו שב-45% מתוך המקרים שנסקרו ע”י הפסיכיאטרים וב-65% מאלו שנסקרו ע”י רופאי המשפחה היתה אבחנה של ADHD בעבר. רק 25% מהבוגרים שסבלו מ-ADHD אובחנו כסובלים מההפרעה בילדותם או בגיל ההתבגרות.
ב-80% מהחולים הפסיכאטרים וב-60% מאלו שפנו לרופא המשפחה ADHD היתה הסיבה הראשונית לפניה לרופא ובד”כ הם פנו לרופא בעצמם.
בקרב החולים שלא אובחנו בעבר, 56% התלוננו על סימפטומים אופייניים של ADHD בפני רופאים אחרים אך לא אובחנו כסובלים מהבעיה.
ב-84% מהנבדקים הטיפול התרופתי היה בתכשירים מעוררים.
החוקרים מצאו הבדל מובהק סטטיסטי בין הפסיכאטרים לרופאי המשפחה מבחינת השימוש של חוליהם בטיפול תרופתי (91% מהחולים לעומת 78%) ומבחינת ה”חופשות” מנטילת התרופות (24% לעומת 17%).
מהממצאים העולים במחקר ניתן לראות ש-ADHD במבוגרים הינה הפרעה הכרוכה במורבידיות ומוכרת הן בקרב הרופאים הפסיכאטרים והן ברפואה הראשונית.
Arch Intern Med. 2004;164:1221-1226
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!