במחקר שפורסם לאחרונה מזהים מדענים שני גורמי סיכון עיקריים להתפתחות זיהומי עור נרכשים הנגרמים על-ידי זני Staphylococcus aureus העמידים למתיצילין (MRSA): שימוש קודם באנטיביוטיקה ופרה-דיספוזיציה גנטית.
S. aureus הוא חיידק שכיח המצוי בממברנת המוקוזה בריריות האף ובעור בבני אדם, וזנים העמידים למתיצילין עלולים לגרום למחלות. עד לתקופה האחרונה, נחשבו זנים העמידים לתרופות כנרכשים באופן כמעט בלעדי בבתי-חולים, אך לאחרונה מתרבים הדיווחים אודות זיהומי MRSA שמתרחשים בקהילה, והם קשורים לעיתים קרובות לזיהומים של העור ושל רקמות רכות כמו furunculosis וצלוליטיס. גורמי סיכון לזיהומי MRSA המתרחשים בקהילה לא הובנו היטב עד כה.
בכדי לבדוק את הנושא, חקרו החוקרים התפרצות של furunculosis שהתרחשה באזורים הכפריים בדרום-מערב אלסקה בשנת 1999.
החוקרים ביצעו מחקר מבוקר בכפר הממוקם באזור ההתפרצות. הם זיהו 34 אנשים שבהם אובחנו מעבדתית זיהומי עור שנגרמו כתוצאה מזיהומי MRSA שהתרחשו בקרב הקהילה, ו-94 אנשים ללא היסטוריה של זיהומי עור במהלך השנה האחרונה ששימשו כקבוצת הביקורת. נבדקי קבוצת המחקר ונבדקי קבוצת הביקורת נמצאו דומים מבחינת גיל ומין. החוקרים מצאו כי באנשים שסבלו מזיהומי עור ב-MRSA נעשה שימוש גבוה משמעותית באנטיביוטיקה במהלך השנה שקדמה להתפרצות, בהשוואה לנבדקי הביקורת (ממוצע של 4 פעמים לעומת פעמיים, p=0.01).
החוקרים ניסו לקבוע האם גורם אלימות שנמצא בעבר קשור לזיהומים של העור ושל הרקמות הרכות, Panton-Valentine leukocidin, עשוי להיות קשור לשיעור הגבוה של זיהומי MRSA באזור זה. לשם כך, הם בדקו דגימות קליניות של זני S. aureus גורמי מחלה שנאספו במרכז רפואי באזור ההתפרצות. ב-113 מתוך הדגימות נמצאה עמידות למתיצילין, וב-81 מהן נמצאה רגישות. שנים לגורם האלימות Panton-Valentine leukocidin, בעל הפוטנציאל הציטוטקסי, נמצאו ב-110 מדגימות זיהומי ה-MRSA, אך לא נמצאו באף אחת מדגימות השנים הרגישים למתיצילין (p<0.001).
החוקרים מסכמים כי השימוש באנטיביוטיקה יצר סלקצי גנטית לטובת זנים עמידים למתיצילין של S. aureus, המבטאים את גורם האלימות Panton-Valentine leukocidin. כלומר, יתכן כי השילוב בין עמידות למתיצילין לבין Panton-Valentine leukocidin יצר את הזן האופייני להתפרצות.
בתגובה להתפרצות, ערכו החוקרים הסברה אודות מעורבותם של זיהומי MRSA כפתוגנים עיקריים של העור בקרב הקהילה ופיתחו קווים מנחים לטיפול המדגישים את חשיבות השימוש באנטיביוטיקה במקרים של זיהומים חריפים בלבד. החוקרים מאמינים כי ניתן להכליל את גורמי הסיכון שהתגלו להתפתחות זיהומי MRSA על אזורים אחרים בעולם שבהם עולה שכיחות ההופעה של זיהומי MRSA בקרב הקהילה, וכי גורמי סיכון אלה מדגישים את האתגר הגדל בהתמודדות מערכת הבריאות הציבורית עם פתוגנים המפתחים עמידויות לאנטיביוטיקה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!