שלומית
שלומית בושי עורכת מדור פיזיותרפיה
Marras W.S., Ferguson S.A., Burr D. et al. Spine Loading in Patients With Low Back Pain During Asymetric Lifting Exertions. The Spine Journal. 2004;4(1):64-75.
הישנות של כאבי גב תחתון היא בעיה שכיחה וקיים קושי במניעה וטיפול בה.
מחקרים קודמים מצביעים על כך שעומסים מכניים מוגזמים על מבנים פגועים בעמוד השדרה יכולים להשפיע על ניוון הדיסק הבין-חולייתי ועלולים להגביר את הסיכון לכאבי גב תחתון כרוניים. כמו כן, מחקרים הראו שהסיכון לפגיעה עולה ככל שהקושי בעבודה עולה.
לפיכך, חשוב להבין את העומסים המכניים הפועלים על עמוד השדרה אצל אנשים הסובלים מכאבי גב תחתון במהלך מטלות בעבודה (כמו הרמת משאות), על מנת למנוע מצבים העלולים להחמיר את הבעיה.
במחקר הנכחי הישוו את העומסים הפועלים על עמוד השדרה בנבדקים הסובלים מכאבי גב תחתון לעומת נבדקים אסימפטומטיים, בזמן מצבים שונים של הרמת משאות.
במחקר השתתפו 123 נבדקים, מהם 62 סבלו מכאבי גב תחתון בזמן המחקר, ו- 61 שאינם סובלים מכאבים.
הנבדקים התבקשו להרים משאות בארבעה משקלים שונים (4.5, 6.8, 9.1, 11.4 ק”ג) ובחמישה מצבים השונים זה מזה בגובה ובמרחק מעמוד השדרה (גובה הכתף, גובה המותן, גובה הברך, אמצע השוק). הנבדקים ביצעו כל אחת מחמשת ההרמות באופן סימטרי ואסימטרי.
נמדדה הפעילות השרירית ב- EMG בשריריםerector spine, latissimus dorsi rectus abdominus, external oblique, internal oblique משני צידי עמוד השדרה, וחושב העומס המופעל על עמוד השדרה בגובה L5- S1במהלך ההרמות.
תוצאות המחקר הראו כי העומסים על עמוד השדרה בקבוצת הסובלים מכאבי גב תחתון היו גדולים באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הנבדקים האסימפטומטיים בכל מצבי ההרמה שנבדקו.
היו במחקר מספר ממצאים מפתיעים.
ראשית, דווקא במצבים הפחות קשים מבחינה ביומכנית, בהם המשא קרוב יותר אל הגוף (בהרמה מנקודת המותן והכתף), ההבדל בעומסים על עמוד השדרה בין הקבוצות היה הגדול ביותר.
בדיקה של נתוני ה EMG הראתה כי בכל המצבים הפעילות השרירית בקבוצת הסובלים מכאבי גב תחתון היתה גדולה יותר בצורה משמעותית לעומת האסימפטומטיים בכל השרירים, פרט ל-erctor spine, שפעילותו היתה נמוכה יותר. ממצאים אלה מראים כי אצל אנשים עם כאבי גב תחתון היתה יותר פעילות שרירית אנטגוניסטית על מנת לייצב את האיזור ובכך להגן עליו. אצל אנשים הסובלים מכאבי גב תחתון מנגנון גיוס השרירים שונה ותוצאתו עלייה בעומס על עמוד השדרה.
שנית, בהרמות האסימטריות ההבדלים בעומסים בין שתי הקבוצות היו יותר מכפול כשההרמות היו בכיוון השעון לעומת נגד כיוון השעון. זה מראה כי הרוטציה של האגן שונה באופן משמעותי בין הקבוצות, ומעיד על שימוש באסטרטגיות שונות של הרמה בקבוצת הסובלים מכאבים. קשה להסביר מדוע העומסים היו גדולים יותר דווקא לכיוון השעון.
שלישית, למשקל המשא גם כן היתה השפעה על העומס על עמוד השדרה, אם כי פחות מהמצופה. ההבדל הגדול ביותר בין הקבוצות נצפה דווקא במשקלים הנמוכים יותר. את ההבדלים האלה ניתן להסביר גם כן בשינוי בגיוס השרירי בקבוצת הסובלים מכאבי גב תחתון.
נשאלת השאלה מדוע ההבדל הגדול בין הקבוצות הוא דווקא במשימות הפחות קשות מבחינה ביומכנית. ייתכן כי במשימות הקלות יותר הסובלים מכאבים מעלים את הפעילות השרירית סביב עמוד השדרה על מנת להגדיל את היציבות באיזור. באותם מצבים, לאדם שאינו סובל מכאבים אין צורך לגייס שרירים באותה רמה. לעומת זאת, במצבים קשים יותר ביומכנית, הנבדקים בשתי הקבוצות זקוקים לפעילות שרירית גדולה יותר על מנת להגדיל את היציבות באיזור, ומכאן ההבדל הקטן יותר בין הקבוצות.
לסיכום,
העומס על עמוד השדרה גדול יותר בנבדקים הסובלים מכאבי גב תחתון בהשוואה לנבדקים אסימפטומטיים בזמן ביצוע אותה פעולת הרמה. ההבדל תלוי בעיקר במוצא ההרמה ופחות במשקל המשא. דווקא במצבים הקלים יותר ביומכנית ההבדל בין הקבוצות היה הגדול ביותר, וכנראה קשור לאופן גיוס שרירי שונה והצורך בייצוב האיזור אצל הסובלים מכאבי גב תחתון.
נראה כי דווקא מצבים הנחשבים קלים ובעומס נמוך על עמוד השדרה, גובים מחיר יקר יותר מבחינה ביומכנית מהמצופה אצל אנשים הסובלים כבר מכאבים ויש להביא זאת בחשבון בשיקום אנשים אלה וחזרתם למקום עבודתם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!