הדיאליזה החדירה כלור לחולים…/מאת פרופ’ אורי לוינסקי עורך מדור המטולוגיה-אונקולוגיה

כותרת זו הופיעה ב- 10/3/04 בעיתון ידיעות אחרונות (1). “ליקויים במכוני הדיאליזה מסכנים החולים” נכתב בעיתון הארץ ב- 11/3/04 במאמר המכיל ממצאים שנתגלו ב-2001 וב-2002 (2). בשני המאמרים מוזכר שמו של בי”ח השרון.

ביוני 2000 יצא לאור מאמר של חוקרים מהמחלקה הנפרולוגית מאותו בית חולים (3) המבהיר במה מדובר. ספרי הלימוד ברפואה פנימית ובהמטולוגיה למעשה אינם מזכירים את הנושא.

מי השתייה במדינות רבות בעולם מטוהרים ע”י כלור. במקומות אחרים הטיהור נעשה ע”י תרכובת של אמוניה, ובמקומות נוספים משתמשים בשני החומרים גם יחד.

 התחברות הכלור לתרכובת החנקנית יוצרת Chloramine. בניגוד לשני הראשונים שהם נדיפים, כלור אמין נשאר במים בצורה מומסת. האדם הבריא עשוי להיות חשוף לכמויות קטנות ביותר מתרכובות אלו. לעומת זאת, חולי דיאליזה חשופים במשך הדיאליזה למים אלו ולכן עלולים להיות חשופים לכמויות גדולות יותר של כלור אמין ובמשך תקופה ממושכת יותר.

Zavodnik וחב’ (4) מצאו כי חשיפת קרומי כדוריות אדומות לתרכובות הכלור גרמו לבלימה של ATPases הקשורות לנתרן אשלגן ומגנזיום. כתוצאה מכך, קבוצות Thiol הנמצאות בתוך חלבוני קרום התא חומצנו ופעילות אנזימים שונים עוכבה. התוצאה הסופית היתה נוקשות קרומי התא, שינויים בחדירות הקרום וכתוצאה מכך המוליזה.

התופעה נבדקה ב-24 חולי דיאליזה מתוך 33 חולים שהיו חשופים לכלוראמין (3). 24 החולים סבלו מהמוליזה חריפה עם ירידת המוגלובין ממוצעת מ-11.4 ג”ר/ד”ל ל-8.5 גר”/ד”ל. הממצא המעבדתי האופייני בנוסף לירידת ההמוגלובין היה הפחתה בהפטוגלובין.

בחולי הדיאליזה נמצאו רמה מוגברת של Glutathion reductase, רמה מופחתת של Glutathion peroxydase, ורמה תקינה של Superoxide dismutase. המסקנה היתה כי לחולי הדיאליזה יכולת מופחתת ב- Antioxydant response. לכן חולים אלו רגישים יותר ל- Oxydative stress הגורם אצלם להמוליזה.

Calderaro + Heller (5) מצאו מיתאם בין חומרת ההמוליזה וכמות כלור וכלור אמין במים של הדיאליזה. כלומר, ככל שרמת כלוראמין גבוהה יותר כך יש יותר המוליזה. המסקנה המתבקשת היא בקרה טובה של טיב המים הנכנסים למכונת הדיאליזה (6) ובכך ניתן למנוע את ההמוליזה.

סיפרות

1: שרית רוזנבלום, רבקה פרייליך: ידיעות אחרונות 10,3,04  גיליון מס’ 23552

2: רן רזניק :  הארץ 11,3,04  גיליון מס’ 86 25773

3.  Weinstein T. et al. Hemolysis in Haemodialysis patients: evidence of impaired           defence mechanism against oxidative stress. Nephrolog. Dial. Transplant. 2000; 15: 883-7

4. Zavodnik I.B. et al. Hypochlorous acid damages erythrocyte membrane proteins and alters lipid bilayer structure and fluidity. Free Radic. Biolog.Med; 2001,30: 363-9

5. Calderaro R.V and Heller L; Outbreak of hemolytic reactions associated with chlorine and chloramines residuals in hemodialysis water Rev.Saude. Publica; 2001: 35, 481-6

6. Ward D.M. Chloramine removal from water used in hemodialysis.  Adv.Ren. Replace. Ther. 1996: 3, 337-47.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן