זיהום ב- Helicobacter pylori infection אמנם מקטין את הסיכון לאדנוקרצינומה של הושט (esophageal adenocarcinoma), אך מאידך מעלה את הסיכון לקרצינומה של התאים הקשקשיים בושט (esophageal squamous-cell carcinoma), כך עולה מדיווח המתפרסם בגיליון מרץ של ה- Journal of the National Cancer Institute. ממצאים אלו מעלים ספקות בנוגע לתועלת הכוללת של טיפול להדברת החיידק הליקובקטר פילורי.
מחקר גדול מסוג case-control בחן האם זיהום בהליקובקטר פילורי קשור בסיכון לאדנוקרצינומה של הושט, קרצינומה של התאים הקשקשיים בושט ואדנוקרצינומה של פי הקיבה (gastric cardia adenocarcinoma).
במטופלים עם אדנוקרצינומה של הושט הייתה שכיחות נמוכה יותר של נוגדנים ל- H. pylori בהשוואה לקבוצת הביקורת, מדווחים החוקרים, אך שיעור נמוך של אדנוקרצינומה של הושט נצפה רק במטופלים שנמצאו חיוביים לשני סוגי הנוגדנים ל- H. pylori נוגדני CSA (cell-surface antibodies) ונוגדני CagA.
בניגוד לכך, התוצאות מעידות שקיום נוגדנים ל- CagA (אך לא ל-CSA) קשור בסיכון מוגבר באופן משמעותי לקרצינומה של התאים הקשקשיים, בעיקר במטופלים עם אטרופיה של הקיבה (gastric atrophy).
זיהום בהליקובקטר פילורי לא נמצא קשור בשכיחות מוגברת של אדנוקרצינומה של פי הקיבה, אך אטרופיה של הקיבה נמצאה קשורה בסיכון מוגבר פי 4.5 לאדנוקרצינומה של פי הקיבה.
אם אכן זיהום בהליקובקטר פילורי קשור בהפחתה בסיכון לאדנוצרצינומה של הושט, האם סילוק החיידק עלול להזיק? לדברי החוקרים עדיין לא ברור האם זיהום בחיידק מעורב באטיולוגיה של סרטן זה או שהוא רק מדד בלתי ישיר של גורמים אחרים שקשורים בהתפתחות המחלה. עם זאת, מציינים החוקרים יש לזכור שזיהום בהליקובקטר פילורי מוכח כקשור בסיכון מוגבר לסרטן קיבה דיסטלי. ברוב המדינות סוג זה של סרטן שכיח יותר באופן ניכר מאדנוקרצינומה של הושט. לכן סביר שחישוב התועלת הכוללת בטיפול בהליקובקטר פילורי עדיין תהיה חיובית.
החוקרים מסכמים שלפני שיגובשו המלצות לטיפול כולל באוכלוסיה כנגד הליקובקטר פילורי יש להבין טוב יותר את המנגנון העומד בבסיס הקשר השלילי בין זיהום בחיידק לאדנוקרצינומה של הושט.
J Natl Cancer Inst 2004;96:388-396.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!