אנלוג של tamoxifen, DPPE (N,N-diethyl-2-[4-(phenylmethyl)phenoxy] ethanamine; tesmilifene), הינו בעל תכונות אנטי-היסטימניות חדשניות, ויכול להגביר את ההשפעה הציטוטוקסית של מגוון תרופות כימותרפויטיות.
במסגרת מחקר phase II, שילוב של DPPE ודוקסורוביצין, הביא לשיעורי תגובה טובים יותר בהשוואה לדוקסורוביצין לבדו, בנשים עם סרטן שד גרורתי.
מחקר phase III בדק את השילוב ב- 305 נשים עם מחלה גרורתית. הנשים חולקו אקראית לזרוע של טיפול בדוקסוריביצין (Doxorubicin, Adriblastina, Doxil) בלבד, או לטיפול בשילוב של DPPE (5.3 מ”ג לק”ג) ודוקסורוביצין. הטיפולים ניתנו אחת ל- 21 ימים, תוך ורידית. בשתי הקבוצות ניתנה מנת דוקסורוביצין כוללת של 450 מ”ג/מ’.
עקב תופעות הלוואי הקשות של DPPE, החולות קיבלו טיפול מכין אגרסיבי, ומרביתן עברו סדציה 6 שעות לפחות לפני הטיפול.
בניגוד לתוצאות המחקר הקודם, מחקר ה- phase III לא הדגים הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי תגובה בשתי זרועות הטיפול. לא נרשם הבדל בהשרדות ללא מחלה, אולם נרשמה נטייה ל- hazard ratio חיובי (0.85).
למרות זאת הודגמה “עליונות סטטיסטית” של הטיפול המשולב בדוקסורוביצין ו- DPPE בשיפור שיעור ההשרדות הכוללת, עם hazard ratio של 0.66.
החוקרים מודים כי אין בידיהם הסבר להשרדות המשופרת בזרוע הטיפול המשולב וכותבים כי יש צורך במחקר נוסף שיסביר את היתרון בהארכת הישרדות הנשים, למרות חוסר ההשפעה על תגובה לטיפול ועל התקדמות המחלה.
J Clin Oncol 2004;22:269-276.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!