מגמות ברפואה משלימה בישראל (IMAJ )

סקירתה של ד”ר ליאורה שכטר, עורכת מדור הרפואה המשלימה:

בחרנו לפתוח בסקירה ראשונה זו במדור הרפואה המשלימה החדש של e-Med באמצעות התייחסות לסקר שנערך ופורסם החודש ב- IMAJ. עצם העובדה ש- IMAJ, נציג הרפואה הקונבנציונלית והממוסדת בוחר להביא מאמר העוסק ברפואה משלימה/אלטרנטיבית מלמדת על המהפך והמגמה של השנים האחרונות, גם בארץ.

 להלן המימצאים העיקריים כפי שפורסמו במאמרם של  שמואלי ושובל:

תוצאות של סקר שהשווה נתונים מ-1993 לנתונים משנת 2000 מצביע על עלייה משמעותית ביותר בשימוש ברפואה אלטרנטיבית ורפואה משלימה בישראל.

המחקר כלל ראיונות עם 2,003 משתתפים ב-1993 ו-2,505 משתתפים בשנת 2000. האוכלוסיה שהשתתפה בו היתה אוכלוסיה יהודית, עירונית בין הגילאים 45-75.

ב-1993 6% מהנשאלים ציינו שפנו לרפואה אלטרנטיבית או משלימה, ב-2000 לעומת זאת השיעור עלה ל-10%.

עוד החוקרים מצאו שמין נשי, גיל צעיר, השכלה, מצב כלכלי טוב, מגורים בעיר גדולה ואכזבה מרפואת מומחים היו קשורים כולם בסיכוי גבוה יותר לפנות ולהעזר ברפואה לא קונבנציונלית. במיוחד אמורים הדברים לגבי המשתתפים בשנת 2000.

מעל 50% מהפניות לרפואה המשלימה הן ב-93 והן ב-2000 היו להומיאופטיה ואקופונקטורה. מספר הפונים לכירופרקטיקה, לעומת זאת, הוכפל.

הנבדקים ציינו שהסיבה העיקרית לפנייתם לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה היה רצונם להמנע מנטילת מספר רב של תרופות ומהצורך לעבור פרוצדורות חודרניות. אף על פי כן, אחוז גדול מהפונים לרפואה המשלימה המשיכו ליטול את הטיפול התרופתי במקביל.

בסה”כ 60% מהמטופלים ב-1993 ו-75% מהמטופילם ב-2000 דיווחו על כך שהטיפול הועיל להם.

מסקנת החוקרים היתה שבין השנים 1993 ל-2000 חל שינוי ניכר ברפואה האלטרנטיבית בישראל הן בשכיחות השימוש בה והן באופי צריכתה והיא הפכה לענף רפואי מקובל.

IMAJ 2004: 6: January: 3-8 , A. Shmueli and J. Shuval :למאמר המלא (PDF)

לאבסטרקט

הערת העורכת- מתוך דברי הפתיחה של מדור זה:


המושג “רפואה משלימה” אמנם עדיף על המושג “רפואה אלטרנטיבית” שקדם לו, אך גם הוא איננו מספק, כי כמו שכתב עורך ה- JAMA במאמר מערכת : “רפואה יש רק אחת ונכללים בה כל אותן שיטות שנמצאו יעילות”. בעיני, המושג המתאים יותר הוא “שיטות טיפול משלימות”: שיטות שיש לבדוק ולבחון את יעילותן, ולשלבן ככלים טיפוליים כאשר הדבר מתאים ויכול להועיל.

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן