קיימות עדויות רבות שסוג השומן הנצרך ולא כמותו הוא המנבא את הסיכון למחלת לב כלילית. סוגים מסוימים של שומן מגבירים את הסיכון ואילו אחרים מקטינים סיכון זה. שומנים לא רוויים מסוג Mono-Unsaturated ו- Poly-Unsaturated מקטינים את הסיכון למחלת לב כלילית בעוד שומן רווי, Saturated fat, ו-חומצות שומן לא רוויה מסוג Trans, מגבירים סיכון זה.. אולם, קשר זה כנראה לא מתקיים בשבץ מוחי. מחקרים קודמים אף טענו שהשומן המגביר את הסיכון במחלת לב, מקטין את הסיכון לשבץ מוחי. אולם מנגנון המסביר קשר זה לא הושתת. מחקרים אפידמיולוגיים הצביעו על כך שחומצות שומן מסוימות, כמו חומצת שומן לא רוויה וארוכת שרשרת – אומגה (Omega) שלוש, חומצה אלפא לינולנית (Alpha Linolenic), וחומצה לינולאית (Linolenic), מקטינם את שיעור השבץ. אולם, מעט מחקרים הצליחו לקשור באופן ישיר בין סוג השומן הנצרך לסוג השבץ. חשוב להזכיר שתוצאות מחקרים אלו לא היו עקביות. המחקר המוצג בפניכם בא לבדוק קשר זה בין כמות השומן וסוגי השומן הנצרכים, לבין הסיכון לסוגי שבץ שונים.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי זה, בדק מעל 50,000 גברים בין גיל 45 לגיל 70, העוסקים במקצועות הרפואה. המשתתפים ענו על שאלונים שנשלחו אליהם הביתה. שאלונים אלו שאלו, בין השאר, על הדיאטה, הרגלי החיים וההיסטוריה הרפואית של הנשאל. המחקר בחר מתוכם מעל 40,000. לא נכללו במחקר אלו אשר לקו בעברם במחלת לב או בסוכרת, וגם לא נכלל אלו אשר צריכת הקלוריות היומית שלהם הייתה בלתי סבירה עפ”י הגדרתם, כלומר, צריכה נמוכה של פחות מ-800 או יותר מ-4200 קילוקאלוריות (KiloCalories) ליום.
במהלך 14 שנות המעקב, נרשמו כ-700 מקרי שבץ, כ-60 אחוזים מתוכם שבץ איסכמי, 20% של שבץ המורגי ו 20% נוספים של שבץ מסוג לא ידוע.
כאשר בחנו את התוצאות בהתאמת הסיכון למעשנים ולא מעשנים ולפי גיל, וגם באנליזת רבת משתנים, (MultiVariate), לא נמצא קשר מובהק סטטיסטי בין סך השומן הנצרך והסוגים השונים של השומן שנבדקו לבין הסיכון לשבץ איסכמי (Ischemic) או לשבץ המורגי (Hemorrhagic). גם סוגי השומן שנחשבו בעבר מועילים כמו אומגה 3 ואומגה 6 לא נמצאו כמועילים במחקר זה. כאשר בדקו את אלו אשר דיווחו על דיאטה הכוללת בשר אדום, מוצרי חלב עתירי שומן, סוגי אגוזים שונים וביצים, שוב לא נמצא קשר לסוגי השבץ השונים.
בסיום המאמר, מזכירים המחברים, שצריכת שומנים רווים הוכחה כקשורה לעובי הרובד הטרשתי בעורקי התרדמה, אשר מהווה סמן לקיומה של מחלה טרשתית ויתכן אף, גורם סיכון לשבץ מוחי. בעוד צריכת שומנים בלתי רוויים מקטינה רובד זה. מחקרים אשר בדקו קשר זה בשבץ מוחי הראו תוצאות סותרות. ולמרות שגורמי סיכון מסוימים משותפים הן לשבץ מוחי והן למחלת לב איסכמית, הקשר בין רמת הכולסטרול לבין שבץ מוחי עדיין שנוי במחלוקת. יתכן ובגלל שהמחקרים שבדקו זאת בדקו גם שבץ איסכמי וגם שבץ המורגי אשר יתכן ואינו מושפע מרמת הכולסטרול. בנוסף,הפחתת רמת הכולסטרול בדם לא הביאה להפחתת הסיכון לשבץ. אולם, במחקרים מהעת האחרונה נמצא שטיפול להורדת כולסטרול בלוקים במחלת לב איסכמית, הקטין את שיעור השבץ המוחי. בסופו של דבר, כותבים המחברים, שלא נראה שקיים קשר חזק בין רמת השומנים לשבץ, יתכן ובגלל ששבצים רבים נגרמים מתסחיף ולא מקיום רובד טרשתי. יתכן גם, שההשפעה המיטיבה של חומצות שומן בלתי רוויות על שבץ איסכמי קשורה להשפעתן על רמת איגור הטסיות ותפקוד האנדותל (Endothel).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!