חוקרים מדווחים לאחרונה, כי פרופורציית מקרי המוות המדווחים הנגרמים בשל cardiomyopathy שקשורה בהריון גדלה בשיעור של יותר מפי שניים במהלך השנים האחרונות, ונראה כי רגישות יתרה מצויה בקרב נשים שחורות.
החוקרים מציינים כי למרות שזוהי cardiomyopathy נדירה, היא מהווה אחד מגורמי המוות היחידים הקשורים בהריון ששיעורם עלה מאז שנת 1979.
החוקרים מצאו כי בין השנים 1979 ו-1984, 3% ממקרי המוות הקשורים להריון נגרמו בשל cardiomyopathy. בין השנים 1191 ו-1997 עלה ערך זה ל-7.7%.
171 (70%) מתוך 245 מקרי המוות בשל cardiomyopathy שהתרחשו בין 1191 ל-1997 אובחנו כ-peripartum cardiomyopathy. הם מסתכמים בשיעור תמותה הקשורה בהריון של 0.88 לכל 100,000 לידות של ילוד חי.
שיעור התמותה גדל עם העליה בגיל האם, ובאופן כללי נשים שחורות מצויות בסיכון גבוה פי 6.4 למוות בשל cardiomyopathy מאשר נשים לבנות. דפוס זה נמצא במקרי מוות בשל cardiomyopathy הקשורים בהריון ושאינם קשורים בו.
אולם, החוקרים מציינים כי השכיחות האמיתית של peripartum cardiomyopathy בארצות-הברית איננה ידועה, דבר הנובע בחלקו מליקויים במערכת הקידוד.
הם מביאים כדוגמא את העובדה כי למרות שהקוד ICD-10 שנכנס לשימוש בארצות-הברית ב-1999 מציע כיום קוד ספציפי עבור מקרי postpartum cardiomyopathy, אין בנמצא קוד עבור cardiomyopathy שמתרחש לפני הלידה.
החוקרים מסכמים כי העלייה בדיווחים אודות מקרי מוות מסוג זה עשויה לנבוע באופן ניכר משיפור בבירור גורמי המוות, ויוצאים בקריאה למחקרי המשך שיעריכו את שכיחות ה-cardiomyopathy ויזהו את גורמי הסיכון הקשורים למקרי המוות הללו ואת הסיבות לשונות הקשורה בגזע.
Obstet Gynecol 2003;102:1326-1331.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!