תרסיס אינסולין פומי עשוי להפחית את הסיכון לדליריום לאחר-ניתוח

מקור: Am J Geriatric Psychiatry

במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Geriatric Psychiatry מדווחים חוקרים ממצרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן אינסולין תוך-אפי, אשר אינו מאושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לווה בירידה של 61% בהיארעות דליריום לאחר-ניתוח ובירידה של 41% בהיארעות ליקוי קוגניטיבי לאחר-ניתוח, בהשוואה לפלסבו, במבוגרים לאחר התערבות ניתוחית. הטיפול לווה גם בירידה משמעותית בסמני דלקת במערכת העצבים.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה שבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים עם למעלה מ-700 מבוגרים שעברו פרוצדורה ניתוחית בסין בשנת 2024. ניתוח הנתונים כלל השוואה בין חולים שקיבלו טיפול תוך-פומי באינסולין סביב הניתוח במינון של 20-40 יחידות בינלאומיות אל מול אלו שקיבלו מי מלח כפלסבו.

התוצאים שנבחנו כללו את השינויים בהיארעות דליריום לאחר-ניתוח ואת שיעורי ליקוי קוגניטיבי לאחר-ניתוח, כמו גם שינויים בסמנים דלקתיים.

מהנתונים עולה כי מתן אינסולין תוך-אפי לווה בירידה משמעותית בהיארעות דליריום לאחר-ניתוח (יחס סיכון של 0.39, p<0.001) ובליקוי קוגניטיבי לאחר-ניתוח (סיכון יחסי של 0.51, p=0.02) לעומת פלסבו.

בהשוואה לפלסבו, מתן אינסולין תוך-אפי לווה בריכוזי IL-6 נמוכים יותר משמעותית בתום הניתוח (הבדל ממוצע של 3.9-, p<0.001), ביום 1 (הבדל ממוצע של 3.6-, p<0.001) וביום 3 (הבדל ממוצע של 2.5-, p<0.001), אך לא ביום 5 לאחר הניתוח.

רמות TNF-Alpha היו נמוכות יותר משמעותית בזרוע טיפול באינסולין תוך-אפי בתום המחקר (הבדל ממוצע של 3.8-, p<0.001), ביום 3 (הבדל ממוצע של 2.8-, p<0.001) וביום 5 (הבדל ממוצע של 1.2-, p=0.03).

לא תועדו אירועי היפוגליקמיה או אירועים חריגים חמורים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן אינסולין תוך-אפי מהווה גישה מבטיחה לטיפול במטרה למנוע הפרעות נוירו-קוגניטיבית סביב התערבויות ניתוחית דרך השפעות נוגדות-דלקת ומנגנוני הגנה על מערכת העצבים.  הם קוראים להשלים מחקרים נוספים וגדולים יותר במטרה להבין טוב יותר את יעילות הטיפול.

Am J Geriatric Psychiatry, Jan 7, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן