שיעורי הישרדות ללא-הישנות ושיעורי הישרדות ספציפיים למחלה דומים בין חולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס עם דיכוי חיסוני ובין חולים תואמים ללא דיכוי חיסוני, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסר חיסוני הינו גורם סיכון מוגבר למגוון מחלות ממאירות, אך ההשפעה על התוצאות בחולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס אינה מובנת היטב. כעת הם השלימו מחקר להשוואת התוצאות בחולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס עם דיכוי חיסוני לעומת חולים עם מערכת חיסון תקינה.

מדגם המחקר כלל 8,534 חולים עם סרטן ממוין של בלוטת התריס, כולל 130 חולים (גיל חציוני של 55 שנים, 58.5% נשים) עם דיכוי חיסוני (62.5% ממאירויות המטולוגיות; 19% מחלות אוטואימוניות; 11% מושתלי איברים סולידיים; 4.5% עם מחלת כליות סופנית ו-3% עם זיהום בנגיף HIV).

החוקרים יצרו שתי קבוצות תואמות (יחס 1:5) לאחר התאמה של 130 חולים עם דיכוי חיסוני ל-650 חולים עם מערכת חיסונית תקינה.

מרבית החולים עם דיכוי חיסוני (76%) עברו כריתה מלאה של בלוטת התריס, 24% קיבלו טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי.

לאחר עשר שנים, שיעורי ההישרדות ללא-הישנות היו דומים בין מדוכאי חיסון ובין אלו עם מערכת חיסון תקינה (95% לעומת 93%, p=0.94), כאשר מרבית ההשנויות תוארו במהלך חמש השנים הראשונות.

לאחר עשר שנים, שיעורי ההישרדות הספציפיים למחלה היו דומים בין מדוכאי חיסון ואלו עם מערכת חיסון תקינה (100% לעומת 98%, p=0.34).

בחולים לאחר השתלת איברים סולידיים תועדו שיעורי הישרדות ללא-הישנות ושיעורי הישרדות ספציפיים למחלה שהיו דומים לאחר עשר שנים לחולים תואמים עם מערכת חיסון תקינה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעדויות בספרות הרפואית התומכות בגישה דומה לטיפול בסרטן ממוין של בלוטת התריס בחולים מדוכאי חיסון ובאלו עם מערכת חיסון תקינה.

J Clin Endocrinol Metab, Dec 2025

לידיעה במדסקייפ