בנשים עם מחלת עורקים כלילית חמורה תוצאות טובות יותר עם ניתוח מעקפים לעומת התערבות כלילית מילעורית

מקור: Eur Heart J

בנשים עם מחלה כרונית חמורה של העורקים הכליליים, רה-וסקולריזציה עם ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים מלווה בשיעורים נמוכים יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים ושיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר חמש שנים, בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית, למרות שיעורי תמותה באשפוז גבוהים יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.

החוקרים התבססו אל מאגרי נתונים מקנדה והשלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי להשוואת תוצאות ארוכות-טווח של שתי פרוצדורות רה-וסקולריזציה בנשים עם מחלה כלילית חמורה, אשר הוגדרה כמחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי, מחלה תלת-כלילית, או מחלה של שני עורקים כליליים עם מעורבות LAD פרוקסימאלי.

כל המשתתפות במחקר היו מעל גיל 18 שנים ומתחת לגיל 80 שנים, אשר השלימו ניתוח מעקפים או התערבות כלילית מילעורית לראשונה בין אפריל 2012 ועד דצמבר 2021. כולן השלימו לפחות שישה חודשי מעקב.

לאחר PSM (או Propensity Score Matching), 2,033 נשים לאחר התערבות כלילית מילעורית זווגו עם 2,033 נשים שעברו ניתוח מעקפים (גיל ממוצע של 66.6 שנים). חציון משך המעקב עמד על 5.1 שנים.

התוצא העיקרי היה סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים, אשר כלל משלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, אירוע מוחי ורה-וסקולריזציה חוזרת. תוצאים נוספים כללו אשפוזים חוזרים עקב מחלות לב וכלי דם וסיבוכים באשפוז.

מהנתונים עולה כי בנשים לאחר התערבות כלילית מילעורית תועד שיעור גבוה יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (יחס סיכון של 1.81, p<0.001; שיעורי היארעות מצטברים לאחר חמש שנים של 35.8% לעומת 21.5%).

התערבות כלילית מילעורית לוותה בשיעורים גבוהים יותר של תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.34), אוטם לבבי (יחס סיכון של 2.23), רה-וסקולריזציה חוזרת (יחס סיכון של 2.61) ואשפוז חוזר עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.40), בהשוואה לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

אירוע מוחי היה פחות נפוץ לאחר התערבות כלילית מילעורית לעומת הסיכון לאחר ניתוח מעקפים (יחס סיכון של 0.76, p<0.001).

שיעורי התמותה באשפוז היו נמוכים ב-49% בנשים לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה לנשים לאחר ניתוח מעקפים (יחס סיכויים של 0.51, p=0.04).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדויות לפיהן בנשים עם מחלה כלילית חמורה תתכן תועלת רבה יותר לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, לעומת התערבות כלילית מילעורית. ממצאים אלו תומכים באפשרות ניתוח מעקפים כגישה המועדפת לרה-וסקולריזציה בנשים נבחרות.

Eur Heart J, Nov 25, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן