היסטוריה של זעזוע מוח עשויה להביא לעליה בסיכון לתאונות דרכים

מקור: BMJ Open

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open מדווחים חוקרים מקנדה על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי היסטוריה של זעזוע מוח מלווה בעליה של 49% בסיכון לתאונות דרכים במבוגרים לעומת פציעות שפירות יותר, דוגמת נקעים בקרסול, עם עליה של 124% בסיכון לאחר שלושה אירועי זעזוע מוח.

מחקר העוקבה, מבוסס-אוכלוסייה, רטרוספקטיבי נערך באונטריו וכלל רשומות רפואיות בין 2002 עד 2022 עם למעלה מ-425,000 מבוגרים שאובחנו עם זעזוע מוח (57% גברים, 52% בגילאי 18-39 שנים) ולמעלה מ-2.6 מיליון מבוגרים עם אבחנה של נקעים בקרסול ששימשו כביקורות (55% גברים, 42.5% בגילאי 18-39 שנים).

התוצא העיקרי היה ביקורים בחדרי מיון בשל תאונות דרכים תוך השוואת שתי הקבוצות. תאונות דרכים הוגדרו כאירועים שדרשו טיפול אקוטי. תוצאים משניים כללו את ההערכה של הקשר האפשרי בין זעזוע מוח ובין הסיכון לתאונות דרכים נוספות, תוך תקנון למשתנים דמוגרפיים, קליניים וסוציו-דמוגרפיים. החולים היו במעקב לאורך חציון של עשר שנים.

למעלה מ-200,000 חולים היו מעורבים בתאונות דרכים במהלך המעקב. בחולים עם זעזוע מוח תועד סיכון אבסולוטי של 10.6 מקרים ל-1,000 אנשים בכל שנה, לעומת 6.2 מקרים ל-1,000 אנשים בכל שנה באלו עם נקע קרסול (סיכון יחסי של 1.61, p<0.001).

לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים וקליניים, בחולים עם זעזוע מוח תועד סיכון גבוה ב-49% לתאונות דרכים (סיכון יחסי מתוקן של 1.49, p<0.001). הסיכון היה גבוה פי שישה בחודש הראשון לאחר הפציעה.  הסיכון לתאונות דרכים עלה עם אירועים חוזרים של זעזוע מוח (73% לאחר זעזוע מוח אחד, 114% לאחר שני אירועים ו-124% לאחר שלושה אירועים, p<0.001 בכל המקרים).

גורמי סיכון אחרים לתאונות דרכים כללו גיל צעיר יותר, מין זכר, מגורים באזור כפרי, מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, נהיגה בשעת לילה מאוחרת ושימוש לרעה. עם זאת, בנשים עם זעזוע מוח תועד סיכון אבסולוטי גבוה יותר לתאונות (9.9 מקרים ל-1,000 נשים) לעומת גברים ללא זעזוע מוח (6.7 מקרים ל-1,000 גברים), p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון לתאונת דרכים לאחר זעזוע מוח מעיד כי המאמצים הנוכחיים לצמצום הסיכון אינם מספקים; עם זאת, הפסקה מוחלטת של הנהיגה עשויה להיות בלתי סבירה, שכן הסיכון קיים גם כאשר המטופלים משמשים כהולכי רגל.

BMJ Open, Nov 5, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן