אנגיוגרפיה הדגימה ערך ניבוי שלילי גבוה, רגישות וסגוליות טובות, והובילה לקיצור משמעותי בזמן האבחון בהשוואה לאנגיוגרפיה פולשנית (CA).

מתודולוגיה:
החוקרים ביצעו מחקר חד־מרכזי לא־אקראי שכלל 100 מטופלים (67% גברים) עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית ל-CAD, בגרמניה בין נובמבר 2019 לאפריל 2022.
המשתתפים שובצו ביחס של 1:2:

• CTCA (n = 30; גיל ממוצע 63)
• CA פולשנית (n = 70; גיל ממוצע 65)

כל הקבוצות עברו אקו לב במאמץ לאחר מינימום של 6 חודשים מעקב.
פרופיל גורמי הסיכון הלבביים היה דומה בין הקבוצות: יתר לחץ דם (השכיח ביותר), סוכרת ועישון.

התוצא הראשי היה שינוי במדד תנועת דופן הלב (Wall Motion Score Index – WMSI) בין מאמץ למנוחה, כאשר ערך מעל 0.37 מצביע על סיכון משמעותי לתמותה קרדיאלית במעקב ארוך טווח.
תוצאים משניים כללו: תמותה, אוטם שריר הלב, אשפוז עקב אנגינה, ופעולות רה-וסקולריזציה כלילית.

ממצאים:

• בקרב 63 מטופלים שהשלימו מעקב (חציון 10 חודשים), לא נמצא שינוי במדד WMSI > 0.37 באף קבוצה.
• במעקב: מטופל אחד בקבוצת CA הפולשנית נפטר, ומטופל אחד בקבוצת CTCA חווה אנגינה. לא נרשמו מקרים של אוטם שריר הלב או רה-וסקולריזציה.
• מדדי הדיוק האבחוני של CTCA: רגישות – 75%, סגוליות – 77.27%, ערך ניבוי שלילי גבוה – 89% לאי-קיום CAD.
• CTCA קיצרה משמעותית את זמן האבחון בהשוואה ל-CA פולשנית (20.2 שעות לעומת 4.7 שעות; P < .0001).
• עם זאת, היא לוותה במינון קרינה גבוה יותר (2.3 לעומת 1.5 mSv; P = .03).

בפרקטיקה:
“ממצאי המחקר שלנו תומכים בטענה כי CTCA היא שיטה בטוחה ואמינה לאבחון או לשלול מחלת עורקים כליליים, כאשר קיימות אינדיקציות קליניות מתאימות,” כתבו החוקרים. הם ציינו כי מדובר בעתיד מבטיח בתחום האבחון הלא־פולשני, במיוחד עם כניסת טכנולוגיית photon-counting CTCA, המאפשרת רזולוציה גבוהה בהרבה.

למאמר

ד”ר שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.

This study was led by Migena Disha, Department of General and Interventional Cardiology/Angiology, Heart and Diabetes Center NRW, Ruhr University Bochum, Bochum, Germany. It was published online on September 03, 2025, in the Journal of Clinical Medicine.