מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת Journal of American College of Cardiology Cardiovascular Interventions עולה כי צנתור דחוף עשוי להוות אפשרות טיפולים סבירה במטופלים אשר מתייצגים עם התקף לב חריף בשל נגע בעורק קורונרי שמאלי ראשי בלתי מוגן ואשר לא יכולים לעבור ניתוח מעקפים מסיבה כלשהי.
במחקר רטרוספקטיבי זה בדקו החוקרים תוצאות בטווח הקצר והטווח הארוך של מטופלים העוברים צנתור דחוף בשל התקף לב חריף (acute myocardial infarction ) הנובע מנגע בעורק קורונרי שמאלי ראשי בלתי מוגן (unprotected left main coronary artery culprit lesion ULMCA ). עורק בלתי מוגן הוגדר כעורק במטופל אשר לא עבר ניתוח מעקפים בעבר, או אשר עבר ניתוח מעקפים, אך אנגיוגרפיה לא הדגימה מעקף פתוח.
בין השנים 2005-2008 סך של 5261 מטופלים אושפזו בשל ארוע לבבי חריף ב-2 מרכזים אשר השתתפו במחקר, וטפלו בצנתור ראשוני. מתוך מטופלים אלה, 1277 התייצגו עם עליות ST (כלומר STEMI , או ST-segment elevation myocardial infarction ) ו-3984 התייצו ללא עליות ST (כלומר NSTEMI , או non-ST-segment elevation MI ). מתוכם, סך של 48 מטופלים עברו צנתור דחוף בשל נגע ULMCA .
הגיל הממוצע של מטופלים אלה היה 70 שנים. מטופלים אלה עם ULMCA עברו צנתור כהתערבות ראשונית בשל העדר שרותי כירורגיית לב או בשל סיכון ניתוחי גבוה במטופלים. סך של 45% ממטופלים אלה התייצגו עם STEMI או עם LBBB חדש. כמו כן, 45% התייצגו עם שוק קרדיוגני, וב-71% נמצאה מחלה עורקית של העורק השמאלי הראשי הדיסטלי (distal left main coronary artery ).
הצנתור היה מוצלח ב-92% מהמטופלים. התמותה הכוללת בתוך בית החולים הייתה 21%, כאשר כל ארועי המוות נבעו מכשל רב מערכתי. סך של 25% מהמטופלים עברו ארוע לבבי חמור, כולל מוות, התקף לב חוזר, stent thrombosis , וצורך בצנתור חוזר של כלי המטרה.
בקרב המטופלים אשר התייצגו עם שוק קרדיוגני, התמותה בתוך בית החולים עמדה על 32%. במעקב לאחר שנה אחת, שיעור התמותה בקרב המטופלים אשר שרדו את האשפוז היה 10.5%, בעוד ש-18.4% סבלו מארוע לבבי חמור במהלך שנה זו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מטופלים עם התקף לב חריף וקריש ב-ULMCA מהווים תת קבוצה של מטופלים עם התקף לב הנמצאים בסיכון גבוה לתמותה במהלך האשפוז, במיוחד אם התייצגו עם שוק קרדיוגני. במחקר זה הדגימו החוקרים כי צנתור דחוף במטופלים אלה מהווה טיפול אפשרי עם תוצאות סבירות. ההשרדות לטווח הארוך נמצאה גבוהה, עם 89.5% בחיים לאחר שנה אחת בקרב המטופלים אשר שרדו את האשפוז.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!