האם השימוש בתכשירים מסוג אגוניסטים ארוכי טווח לבטא 2 קשור בסיכון מוגבר לתמותה? (מתוך European Respiratory Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון European Respiratory Journal עולה כי תכשירים מסוג Long-acting beta2-agonists (LABAs) לא הביאו לעלייה בשיעור התמותה הכולל. במחקר הבריטי נכללו למעלה מחצי מיליון משתתפים.

עם זאת, מאחר ומקרי התמותה המיוחסים לאסתמה היו נדירים במדגם האמור, ונעו בין 0.01% ו-0.4% בתלות ביתר התרופות אותן נטלו הנבדקים, הרי שהחוזק הסטטיסטי של המחקר לזיהוי עליות במקרי תמותה אלו היה מוגבל.

החוקרים מזכירים כי מחקרים קודמים הציעו שהשימוש בתכשירי LABA אכן מגבירים את שיעור התמותה. כך למשל, לפני כחודשיים הצהיר ה-FDA האמריקאי כי בסקירתו את התכשירים Advair (המכיל Fluticasone ו-Salmeterol) ו-Symbicort (המכיל Budesonide ו-Formoterol) נמצא כי התכשירים עלולים להגביר את הסיכון להחמרה של האסתמה, לצורך באשפוז ולתמותה. ה-FDA קרא לאזהרות חדשות המציינות כי אין לעשות שימוש בתרופות אלו לבדן, כי עליהן להילקח לצד קורטיקוסטרואידים נשאפים, וכי יש לעשות בהן שימוש ארוך-טווח רק כאשר תרופות אחרות אינן יעילות. בנוסף, המליץ ה-FDA כי יש לעשות בהן שימוש לפרק הזמן קצר ככל שניתן.

עבור המחקר הנוכחי, ניתחו החוקרים מידע ממאגר ה-UK General Practice Research Database אודות 507,966 נבדקים המשתמשים באגוניסטים לבטא 2 בגילאי 18 שנים ומעלה. נזכיר כי המחקר מומן בידי חברה המייצרת תכשירים שנבדקו במחקר.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של חמש שנים, נבדקים אלו קיבלו מרשמים לסך של 5.5 מיליון תכשירים מסוג אגוניסטים קצרי טווח לבטא 2 (SABAs), 4 מיליון מרשמים לקורטיקוסטרואידים נשאפים ו-1.3 מיליון מרשמים לתכשירים מסוג LABAs.

החוקרים ריבדו את החולים על פי משך השימוש בתרופות וכן על פי דרגות הטיפול באסתמה (כפי שהוגדרו בהנחיות ה-British Thoracic Society), ומצאו כי החשיפה לתרופות לאסתמה ככלל, בין אם רובדו על פי דרגת הטיפול או משכו, הייתה קשורה בצורה חזקה לסיכון למוות ולתוצאות אסתמה.

עם זאת, עבור חולים עם מאפייני חשיפה דומים לתרופות, לא נצפו עליות מובהקות סטטיסטית בסיכון לתמותה ולאסתמה בעקבות השימוש בתכשירים מסוג LABA לעומת הסוגים האחרים של התרופות המשמשות לטיפול במחלה.

שיעורי התמותה נעו בין 0.8% בקרב חולים שעשו שימוש בקורטיקוסטרואידים נשאפים בלבד, ל-17.0% בקרב אלו שקיבלו סטרואידים באופן פומי (דרגה 5 של פרוטוקול הטיפול המקובל). שיעורי התמותה הקשורים בשימוש ב-LABAs היו תלויים בתכשירים האחרים שניטלו (כמו למשל על פי דרגת הטיפול), ונעו בין 1.0% ו-1.9%. בנוסף, השימוש בתכשירי LABA לא הגביר את הסיכון לתמותה בהשוואה לשימוש בתכשירי SABA בלבד, לשימוש בתכשירי SABA יחד עם תכשירים נוספים (שאינם סטרואידים בשאיפה או LABAs), תכשירים SABA עם סטרואידים בשאיפה או סטרואידים בלבד.

עבור תכשירי LABAs, SABAs וסטרואידים נשאפים, נמצא כי הסיכון לתמותה היה הגבוה ביותר עבור חולים שהחלו את הטיפול לאחרונה, ובקרב אלו העושים שימוש כבד מזה זמן רב. כך למשל, עבור תכשירי LABA נצמא כי 13 מרשמים ומעלה בשנה שקדמה למחקר היו קשורים בסיכון מוגבר ב-40% לתמותה בהשוואה לפחות משלושה מרשמים בלבד. באופן דומה, השימוש ב-LABA למשך פחות משלושה חודשים נקשר לסיכון מוגבר ב-110% לתמותה בהשוואה לשימוש למשך שנה ומעלה.

על אף ההטרוגניות במשטרי הטיפול התרופתיים של החולים, החוקרים טוענים כי תוצאותיהם לא הראו כי חשיפה לתכשירים מסוג LABA קשורה לסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה שהיא בקרב חולים מבוגרים.

Eur Resp J 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן