כיצד משפיע שימוש ב- NSAIDs על הופעת תסמונות כליליות חריפות? (מתוך ה- American Journal of Cardiology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל של הירחון American Journal of Cardiology, עולה כי שימוש ב- NSAIDs כרוך בסיכון מסוים להופעת תסמונות כליליות חריפות, כשסיכון זה גובר ככל שמינון התרופה גבוה יותר וכאשר קיים עבר של מחלת לב איסכמית.

במחקר הנוכחי נבדקו 2,954 חולים שאושפזו עקב אירוע כלילי חריף (ACS acute coronary syndrome), ומספר דומה של נבדקים בקבוצת ביקורת מותאמת גילאים.  שתי הקבוצות נשאלו באמצעות שאלון מובנה לגבי שימוש ב- NSAIDs (non-steroidal anti inflammatory drugs ), גורמי סיכון וסיפור קודם של תחלואה קרדיו-וסקולארית.  בוצעו חישובים של יחסי הסיכויים (OR odds ratio) תוך התאמה עפ”י מין, BMI (body mass index), גורמי סיכון אחרים ושימוש בתרופות נוספות.

מתוצאות המחקר עולה כי עפ”י ניתוח רב משתני, הסיכון הכללי המוגבר להופעת ACS עם שימוש נוכחי ב- NSAIDs עמד על 16% (OR = 1.16, 95% CI 0.95-1.42) ולא היה מובהק.  אולם הסיכון הפך למשמעותי קלינית וסטטיסטית בחולים מסוימים עם תסמונות לבביות ספציפיות.  הסיכוי לחוות ACS מכל סוג שהוא היה גבוה ב- 64% עבור חולים שצרכו מינון גבוה של NSAIDs ( OR 1.64, 95% CI 1.06 – 2.5).  הסיכון היה גבוה ב- 84% עבור אלו עם היסטוריה של מחלת לב איסכמית (OR 1.84, 95% CI 1.13 – 3.00).  עלייה זו באירועי ACS נבעה בעיקר מן העלייה בסיכון ללקות ב- non-ST-segment elevation ACS (OR 1.20, 95% CI 0.99 – 1.47).  יחד עם זאת NSAIDs לא נמצאו כמעלי סיכון ללקות ב- ST-segment elevation myocardial infarction (OR 1.00, 95% CI 0.80 – 1.26).

עוד עולה, כי בפירוט ל- NSAIDs ספציפיים, לא דווח סיכון מוגבר בנוגע ל- ibuprofen (OR 0.88, 95% CI 0.68 – 1.14) או ל- naproxen (OR 1.30, 95% CI 0.60 2.82), בעוד שהערכות עבור diclofenac (OR 1.56, 95% CI 0.99 – 2.45), ו aceclofenac (OR 3.50, 95% CI 1.45 – 8.47) התאימו לסיכון מוגבר. 

במחקר זה לא הודגם סיכון מוגבר ל- ACS בשימוש לא קבוע ב- NSAIDs, בחולים שנטלו NSAIDs לתקופה שלא עלתה על 30 יום, ובחולים שנטלו מינונים נמוכים- בינוניים.

Am J Cardiol 2010

לידיעה ב- NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן