האם צריכת שוקולד מורידה את לחץ הדם ואת הסיכון למחלת לב? (מתוך European Heart Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר אפידמיולוגי חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של הירחון European Heart Journal עולה כי קיים קשר בין צריכת כמויות קטנות באופן יחסי של שוקולד ובין ירידה בסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית. המחקר זכה כבר להתעניינות רבה בתקשורת הפופולארית.

החוקרים מסבירים כי קיימות ראיות לכך שצריכה מתונה של שוקולד עשויה להיות בעלת תועלת קרדיווסקולארית. מסיבה זו, ביקשו במחקרם זה לבחון שמא צריכת שוקולד אכן עומדת בקורלציה להיארעות של מחלה קרדיווסקולארית (Cardiovascular disease, CVD) בעוקבה גדולה של מחקר קיים. הנבדקים היו כאלה המשתתפים ב-European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC), מחקר גדול ומתמשך אשר נערך בעשר מדינות אירופאיות וכולל למעלה מ-500,000 משתתפים שגויסו בין השנים 1994 ו-1998. המחקר המקורי נועד לבחון קשרים אפשריים בין תזונה, מצב תזונתי, גורמים הקשורים באורח החיים וגורמים סביבתיים, ובין ההיארעות של סרטן ומחלות כרוניות אחרות.

במחקר הנוכחי עשו החוקרים שימוש במידע מתוך ה-EPIC-Postdam, ובו המשתתפים הגרמניים מבין מחקר ה-EPIC המקורי, ונכללו בו אלו מהם שלא סבלו מאוטם לבבי (Myocardial Infarction, MI) או משבץ מוחי בתחילת המעקב ולא נטלו תרופות להורדת לחץ הדם. בתחילת המעקב (1994-1998) הוערכה הצריכה התזונתית לרבות צריכת השוקולד, וכן נמדד לחץ הדם, ותועדו מקרים של אוטם לבבי ושבץ לאחר מכן.

החוקרים מציינים כי לאחר פסילת הנבדקים שאינם מתאימים למחקר, הגיעו לסך של 19,357 (70.3% מהעוקבה המקורית), שמרביתם (92.3%) דיווחו לכל הפחות על צריכת מה של שוקולד. משך המעקב הממוצע היה 8.1 שנים.

החוקרים חישבו את הסיכון להתפתחות CVD על פי רביעונים של צריכת שוקולד בצורה פרוספקטיבית, ומצאו כי ברביעון העליון היה לחץ הדם הסיסטולי נמוך ב-1.0 mmHg (95% CI = -1.6 – -0.4 mmHg) ולחץ הדם הדיאסטולי נמוך ב-0.9 mmHg (95% CI = -1.3 – -0.5 mmHg) בהשוואה לרביעון התחתון של כמות השוקולד שנצרכה. הסיכון היחסי לתוצא המשולב של MI ושבץ לרביעון העליון לעומת התחתון היה 0.61 (95% CI = 0.44-0.87; p = 0.014) ונראה היה שההשפעה הייתה חזקה יותר עבור שבץ מאשר אוטם לבבי.

החוקרים מסכמים כי באוכלוסיה זו צריכת שוקולד מצויה הייתה ביחס הפוך לסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית, ובמיוחד שבץ מוחי. לדבריהם, נראה שההשפעה הייתה מתווכת רק באופן חלקי על ידי הירידה בלחץ הדם, וכי כמות השוקולד שנצרכה הייתה קטנה באופן יחסי (כשההבדל בין הרביעון העליון והתחתון של כמות השוקולד שנצרכה היה 6 גרם ליום בלבד). הם מדגישים את הצורך בהמשך עריכת מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית להמשך בחינת קשר זה.

Eur Heart J 2010

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן