דוח 2009 של נטל תחלואת הסוכרת בישראל : צפוייה עליה מכ-486 אלף ל-1.2 מיל’ בשנת 2030

המועצה הלאומית לסוכרת, בשיתוף המרכז לבקרת מחלות ומכון גרטנר מפרסמת היום את הדו”ח השנתי של 2009 אודות נטל תחלואת הסוכרת בישראל.

הדו”ח המלא מוצג באתר הצוות הרפואי של האגודה לסוכרת , בקישור זה.

ע”פ הדו”ח ב-2007 היו כ-300,000 חולים מאובחנים ומאושפזים וההערכה היא שהיו כ-486,000 חולים שלא אובחנו או שלא היו תחת טיפול, כשע”פ מגמת הגידול באוכלוסיה הצפי הוא שעד 2030 יגיע מס’ החולים הכולל לכ-840,000 . הערכה חמורה יותר שלוקחת בחשבון את העלייה בשיעורי הגידול של המחלה היא לכ-1.2 מיל’ חולים בשנת 2030.

מבחינת גורמי הסיכון, עודף משקל והשמנה מהווים את גורם הסיכון המוביל, ולאחר מכן חוסר בפעילות גופנית. הדו”ח מפרט גם את היקפי הסיבוכים ארוכי הטווח לרבות מחלות לב וכלי דם, מחלת כליות, קטיעות ועוד.

מבחינת מדדי איכות הטיפול חל גידול בשיעור החולים העוברים בדיקת HbA1C (כ-92% בשנת 2007) , ושיעור החולים הנמצאים עם רמות מתחת ל-7% עלה לכ-50% בהשוואה ל-42% בשנת 2003.

בדו”ח מצויין אף שאחוז החולים שאינם מאוזנים בארה”ב גבוה בהרבה מהאחוז בישראל ונע בין 29.6% ל- 48.7% בהתאם לסוג הביטוח.

גם מבחינת איזון שומנים בדם עלה שיעור החולים שרמת ה-LDL-C שלהם נמוכה מ-100 מ”ג/ד”ל לשיעור של כ-61% בהשוואה לכ-39% בשנת 2003.

דווחה גם עלייה קלה לביצוע של בדיקות עיניים לשיעור של 62% בהשוואה ל-56% ב-2003.

מבחינת תמותה, סוכרת הייתה בשנת 2007 גורם התמותה הרביעי והוותה גורם המוות ב-6.1% ממקרי התמותה. (כסיבת מוות עיקרית).

הדו”ח מסתיים בהצגת תכניות מניעה המתקיימות והמוצעות ע”י האגודה לסוכרת וגורמים נוספים.

לעיון בדו”ח המלא

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן