הקשר בין החמרה בתסמיני אי-ספיקת לב לאחר ארוחות ובין מפל הלחצים במוצא חדר שמאל (מתוך American Journal of Cardiology)

ממאמר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology עולה כי חולים עם HCM (Hypertrophic Cardiomyopathy) עם החמרה בתסמינים לארוחה, צריכים לעבור בדיקות להערכת חסימת הזרימה במוצא חדר שמאל.

לדברי החוקרים, החמרה בתסמינים לאחר-ארוחה בחולים אלו, קשורה לעיתים קרובות במפלי לחצים חדים יותר במנוחה, עם יכולת תפקודית נמוכה יותר ואיכות חיים ירודה.

במחקר הרטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 558 חולים עם HCM, עבורם הייתה אינפורמציה זמינה אודות חומרת התסמינים לאחר ארוחה. החוקרים נעזרו במהירויות גלי דופלר, ובעקומות מהירות דרך המסתם המיטראלי, להערכת המילוי של חדר שמאל.

החולים מילאו את שאלוני Minnesota Living with Heart Failure, להערכת ההשפעות של תסמינים לאחר-ארוחה על איכות החיים שלהם.

ב-189 חולים בלבד (33.8%) תועדו החמרה בתסמינים לאחר ארוחות. בחולים אלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של פרה-עילפון (71% לעומת 42%,  p<0.001),  או קוצר נשימה (65% לעומת 35%, p<0.001) בדרגה III/IV לפי New York Heart Association, ומפל לחצים  במוצא חדר שמאל חד יותר במנוחה.

הם גם מצאו כי איכות החיים הייתה גרועה יותר. ממוצע מדד Minnesota היה גבוה יותר באופן מובהק בקרב חולים עם החמרת תסמינים לאחר-ארוחה (44 לעומת 29,  בסולם של 0-105, כאשר מדד גבוה יותר משמעותו איכות חיים ירודה יותר; p<0.001).

על-בסיס הממצאים, החוקרים משערים כי החמרה בתסמינים לאחר-ארוחה בחולים עם HCM, נובעת משינויים המודינאמיים המשנים את העומס על החדר השמאלי, עם החמרת חסימת הזרימה במוצא חדר שמאל.

עם זאת, מומחים בתחום, שלא לקחו חלק במחקר, טוענים כי החוקרים אינם תומכים במסקנות לפיהן תסמינים לאחר-ארוחה נובעים משינויים דינאמיים במפלי הזרימה במוצא החדר. ייתכן כי התסמינים הינם פונקציה של חומרת הקרדיומיופתיה.

הבעיה במקרה הנוכחי היא שהחוקרים אינם כוללים מקדם מתאם (Correlation Coefficient) להדגמת חוזק הקורלציה בין החמרת תסמינים לאחר-ארוחה ובין חסימת מוצא חדר שמאל. לעיתים קרובות, בחולים עם מפל גבוה יותר התסמינים חמורים יותר.

Am J Cardiol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן