השפעת גודל המבחנות לבדיקות דם (מתוך כנס ה-ICCN)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- International Conference on Cancer Nursing (ICCN) ה-16 בחודש מרץ 2010, עולה כי שימוש במבחנות קטנות יותר לבדיקות דם הוביל לירידה בכמות הדם שנאסף, מבלי להשפיע על תוצאות הבדיקות.

החוקרים ערכו סקירת ספרות במספר מאגרי נתונים, על מנת לקבוע את כמות הדם המינימאלית הנדרשת לביצוע בדיקות המעבדה מסוימות, ואיתרו 26 מאמרים רלוונטיים. בדיקות המעבדה שנסקרו כללו ספירת דם, תפקודי קרישה כולל PT ו-PTT, בדיקת גזים בדם עורקי, פאנל מטבולי (“כימיה”) בסיסי ומקיף, מגנזיום ופוספט, תפקודי כבד וטרופונין.

החוקרים מדווחים כי כאשר נעשה שימוש במבחנות קטנות בחצי הגודל (3.5 מ”ל לעומת 8.5 מ”ל), לא נמצאו שינויים בתוצאות הבדיקות. לדבריהם, מעבר ממבחנות מבוגרים למבחנות הילדים הקטנות יותר הוביל לצמצום כמות הדם שנלקחה.

החוקרים מסבירים כי לאחר קבלת ממצאי המחקר, החל שימוש במבחנות הקטנות ביחידות ההתאוששות והטיפול נמרץ בבית החולים שלהם. כעת הם בוחנים את השימוש גם ביחידות טרום-ניתוח ויחידות להשתלת מח עצם. הם מציינים כי ייתכן ואפשר להשתמש בכמויות דם קטנות עוד יותר, אך כמות הדם המינימאלית הוגבלה ע”י גודל המבחנה וזמינות ציוד אוטומאטי לבדיקת מבחנות קטנות יותר. להערכתם, מבחנות קטנות מובילות לסיכון קטן יותר להמוליזה של הדגימה היות והואקום שלהן קטן יותר.

החוקרים מפרטים כי בשבוע אחד הוזמנו 375 בדיקות, שדרשו 3,750 מ”ל של דם בשימוש במבחנות בגודל 10 מ”ח, או 187.5 מ”ל של דם לחולה. לעומת זאת, שימוש במבחנות בגודל 3.5 מ”ל דורש 1312.5 מ”ל של דם, ולכן חוסך 2,741.5 מ”ל של דם.

מומחית מהתחום ציינה כי תוצאות המחקר תומכות בשימוש במבחנות קטנות יותר, ונראה שהשיטה בטוחה ויעילה. המומחית המליצה לערוך מחקר המשך, על מנת לבסס את הממצאים ולוודא כי לא חלה עליה במספר הבדיקות החוזרות שיש לבצע כתוצאה משימוש בכמויות דם קטנות יותר.

מתוך הכנס 16th International Conference on Cancer Nursing (ICCN) 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן