האם נדרש בירור מקיף במקרים של תסמונת הורנר בילדים? (Arch Ophthalmol)

תסמונת הורנר בילדים המתבטאת בדרך-כלל בהיצרות אישון, צניחת עפעף והעדר הזעה מלווה לעיתים רחוקות בנוירובלסטומה סמויה, לכן, ההמלצה להערכה מקיפה אינה נדרשת בהכרח בילדים אלו, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת מרץ של Archives of Ophthalmology.

לדברי החוקרים, על-בסיס ההיארעות של נוירובלסטומה בילדים מתחת לגיל 5 שנים (1/7000), ההיארעות המצופית של נוירובלסטומה בנוכחות תסמונת הורנר צפויה לעמוד על 1/54,000 עד 1/200,000 חולים. ההיארעות המצופית הנ”ל, בשילוב עם תוצאות המחקר הנוכחי ומחקרים אחרים, אינם תומכים בשימוש ליבארלי בבדיקות הדמיה בחולים אלו.

החוקרים בחנו את ההיארעות, השכיחות בלידה והסיכון לממאירות סמויה במחקר רטרוספקטיבי של כל הילדים באזור מסוים במינסוטה, שאובחנו עם תסמונת הורנר בין השנים 1969 עד 2008.

במהלך 40 השנים, רק 20 ילדים אובחנו עם תסמונת הורנר, עם היארעות מתוקנת לגיל ומין של 1.42 מקרים ל-100,000 ילדים.

11 מקרים (55%) היו מולדים (שכיחות של 1 מבין 6250 לידות-חי), כולל שבעה שנבעו מטראומה בלידה ו-4 מאתיולוגיה לא-ברורה. 9 המקרים הנרכשים כללו 3 מקרים על-רקע טראומה, 3 מקרים על רקע פעילויות כירורגיות ו-3 שהוגדרו אידיופתיים.

במהלך מעקב ממוצע של 56.5 חודשים (בטווח 0-256.9 חודשים), בקרב 20 הילדים לא תועדה אבחנה של נוירובלסטומה או ממאירות סמויה אחרת.

החוקרים כותבים כי למרות שבמחקר לא תועדו מקרים של נוירובלסטומה בבסיס תסמונת הורנר, הוא היה מוגבל בשל גודל המדגם הקטן. עם זאת, אחת הטענות המרכזיות כנגד בדיקות ההדמיה הנרחבות בילדים עם תסמונת הורנר מבוססת על הממצאים ממחקרים קודמים שהדגימו כי שכיחות תסמונת הורנר בילדים עם נוירובלסטומה עומדת על 3.5%-13% בלבד.

לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לשמור את בדיקות ההדמיה הנרחבות למקרים אידיופתיים נבחרים של ילדים עם תסמונת הורנר.

Arch Ophthalmol 2010;128:324-329

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן