בדיקות CT של הבטן לזיהוי חולים בעלי סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית (מתוך כנס American College of Cardiology)

הסתיידות של אבי העורקים הבטני הינו מדד מנבא למחלה כלילית חסימתית ותמותה מכלל הסיבות, העדר הסתיידות של אבי העורקים הבטני הינה מדד מנבא להעדר מחלה כלילית חסימתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במפגש המדעי American College of Cardiology 2010 Scientific Session.

החוקרים בחנו את הסריקות הממוחשבות הבטניות של 367 חולים אסימפטומטים, להערכת 367 חולים שהיו אסימפטומטים למחלה כלילית אך עברו בדיקת אנגיוגרפיה כלילית בתוך שנה מבדיקת ה-CT. הסריקות הבטניות נערכו מסיבות שונות, דוגמת כאב בטן. במחקר לא נכללו חולים עם מחלת עורקים כליליים ידועה, אוטם לבבי חד עם עליות מקטע ST בזמן אנגיוגרפיה, או ניתוח קודם של אבי העורקים הבטני.

לאחר חציון מעקב של 27 חודשים, 65 חולים מתו. מניתוח חד-משתנים עולה קשר בין עליה בהסתיידות אבי העורקים הבטני ובין עליה בתמותה. מניתוח רב-משתנים עלה כי להסתיידות של אבי העורקים הבטני ערך פרוגנוסטי נוסף על מדדים קליניים, אנטומיה כלילית ותפקוד חדר שמאל.

החוקרים ממליצים כי קרדיולוג יבחן סריקות בטניות קודמות של החולים, שעשויות לסייע בהחלטות הקליניות. הם אינם קוראים לערוך בדיקות CT ללא חומר ניגוד במטרה להעריך את הסתיידות העורקים הכליליים, אך מאחר ומדובר באינפורמציה חופשית, ניתן כבר להשתמש בה. בחלק מהחולים מידע זה עשוי להביא לטיפול אגרסיבי יותר.

מניתוח משני עלה כי ב-134 מהחולים תועדה מחלת עורקים כליליים חסימתית. חולים עם חסימות של העורקים הכליליים היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, סוכרת וערכי כולסטרול גבוהים, ונטילת טיפול באספירין וסטטינים. מדדי הסתיידות של אבי העורקים הבטני היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם מחלה כלילית חסימתית.

מהצד השני של הספקטרום של הסתיידות של אבי העורקים הבטני, רק בשבעה מבין 62 הנבדקים עם מדד של 0 הודגמה מחלה כלילית חסימתית באנגיוגרפיה. לנוכחות הסתיידות של אבי העורקים הבטני לנבא מחלה כלילית חסימתית רגישות של 96% וסגוליות של 31%, עם ערך מנבא חיובי של 58% וערך מנבא שלילי של 89%.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי דרושים מחקרים גדולים יותר לאישור הממצאים.

American College of Cardiology 2010 Scientific Session

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן