מדד מסת הגוף או יחס מותניים-לגובה להערכת הסיכון הלבבי? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

ממחקר חדש עולה כי מדד מסת הגוף (BMI) אינו מנבא את הסיכון הקרדיווסקולארי טוב כמו יחס מותניים לגובה (Waist-to-Height) ומדדים אחרים להשמנת-יתר.

לדברי החוקרים, ניתן להחליף את השימוש בערכי BMI להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, הם עדיין זהירים בנושא ומציינים כי BMI עדיין עשוי לסייע בהערכת סיכונים אחרים, דוגמת סיבוכים אורתופדיים עקב עודף-משקל או השמנת-יתר, אליהם החוקרים לא התייחסו במחקר הנוכחי.

החוקרים מגרמניה ניתחו את הנתונים משני מחקרי עוקבה בגרמניה (DETECT ו-SHIP). במחקר DETECT נערך מעקב אחר 6,355 משתתפים במשך למעלה משלוש שנים, ובמחקר SHIP נערך מעקב אחר 4,297 חולים במשך למעלה משמונה שנים.

מספר מקרי התמותה בשני המחקרים עמד על 620, כאשר 181 מקרי תמותה יוחסו לסיבות קרדיווסקולאריות, 325 ענו על יעד הסיום המשולב שכלל שבץ, התקף לב או תמותה קרדיווסקולארית.

בשני המחקרים, יחס מותניים לגובה היה המנבא הטוב ביותר לתמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכלל הסיבות ויעד הסיום המשולב. הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית ברבעון העליון של יחס מותניים לגובה, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 2.75. באשר לערכי BMI, הסיכון היחסי ברבעון העליון, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 0.74.

הן יחס מותניים לגובה והן היקף מותניים הם מנבאים משמעותיים לתמותה מכלל הסיבות, והחוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין כל המדדים, פרט לערכי BMI, ובין יעד הסיום המשולב.

התוצאות היו זהות גם לאחר ריבוד המשתתפים לפי גיל ומין.

החוקרים כותבים כי ערכי BMI אינם מבחינים בין שומן ויסארלי, השומן “הרע” המצטבר בבטן, ובין שומן תת-עורי, השומן “הטוב” המצוי מתחת לעור. הם מוסיפים כי מחקרים אלו כללו משתתפים שהיו ברובם לבנים, מאוכלוסיות אירופאיות, ולכן קשה ליישם את המסקנות על קבוצות אתניות אחרות.

מומחים בתחום, שלא היו מעורבים במחקר, ציינו כי מחקרים אחרים העלו תוצאות דומות. הם מסבירים כי קיימות מספר מגבלות לשימוש בערכי BMI, אך מדובר במדד קל ופשוט. במידה ומבקשים מדד שישמש באופן נרחב, נדרש כי צוות העובדים והרופאים במרפאה יוכלו להעריכו במהירות ובמהימנות, ללא טרחה רבה מצד המטופל.

הנחיות National Heart, Lung and Blood Institute להערכת השמנת-יתר וסיכונים לבביים, תומכות בהערכת היקף המותניים כמו גם ערכי BMI. באחד המחקרים, היקף מותניים לא ניבא את הסיכון באופן מהימן כמו יחס מותניים-לגובה, אך נראה כי היה עדיף על-פני הערכת BMI.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן