פרוטאינוריה מסייעת בניבוי התוצאות בחולים עם מחלת כליות כרונית (מתוך JAMA)

ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Medical Association עולה כי פרוטאינוריה עשויה לסייע בניבוי התוצאות בחולים עם מחלת כליות כרונית, באופן בלתי-תלוי ברמת eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate).

החוקרים מסבירים כי מערכת הסיווג הנוכחית של מחלת כליות כרונית מבוססת בעיקר על הערכת eGFR, כאשר ערכי eGFR נמוכים מלווים בסיכון מוגבר לסיבוכים. אעפ”י שפרוטאינוריה מלווה בתוצאות שליליות, היא אינה משמשת בהערכת הסיכון לסיבוכים בשיטת הסיווג הנוכחית.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין ערכי GFR ירודים, פרוטאינוריה והתוצאות הקליניות, על-בסיס נתונים מעבדתיים, כולל ערכי eGFR ומדידות פרוטאינוריה, מאלברטה, קנדה, בין השנים 2002 ו-2007. מדגם המחקר כלל 920,985 מבוגרים שלא נזקקו לטיפול כלייתי חליפי בתחילת המחקר, עם מדידה אחת לפחות של ריכוז קריאטינין בדם.

בדיקת שתן (Dipstick) או יחס אלבומין-קריאטינין בשתן שימשו לזיהוי פרוטאינוריה. היעדים העיקריים של המחקר כללו את התמותה מכלל הסיבות, אוטם לבבי והתקדמות לאי-ספיקת כליות.

במרבית המשתתפים (89.1%) ערכי eGFR עמדו על 60 mL/min/1.73m2 ומעלה. במהלך המעקב (חציון של 35 חודשים, טווח 0-59 חודשים) תועדו 27,959 מקרי תמותה (3.0%). בקרב משתתפים עם ערכי eGFR נמוכים או פרוטאינוריה בדרגה גבוהה תועדו שיעורים גבוהים יותר של תמותה מכלל הסיבות. בהשוואה למשתתפים עם ערכי eGFR של 45-59.9 mL/min/1.73m2 והפרשת חלבון תקינה, באלו עם פרוטאינוריה חמורה יותר כפי שנקבע לפי בדיקת שתן, ו-eGFR של 60 mL/min/1.73m2 ומעלה, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר מפי שתיים (7.2, 95% CI = 6.6-7.8, לעומת 2.9,  95% CI = 2.7-3.0 ל-1000 שנות-מטופל, בהתאמה; Rate Ratio = 2.5,  95% CI = 2.3-2.7).

כאשר הערכת פרוטאינוריה נעשתה על-בסיס יחס אלבומין לקריאטינין, הממצאים בנוגע לתמותה היו דומים (15.9,  95% CI = 14.0-18.1 ו-7.0, 95% CI = 6.4-7.6 ל-1000 שנות-מטופל בנוכחות פרוטאינוריה מתקדמת או העדר פרוטאינוריה, בהתאמה; Rate Ratio = 2.3,  95% CI = 2.0-2.6). הממצאים היו דומים גם עבור תוצאות אשפוז עם אוטם לבבי חריף, מחלת כליות בשלב-סופני, והכפלת רמות קריאטינין בדם.

מגבלות המחקר כוללות מבנה תצפיתי; חוסר אפשרות לזהות את כל המשתתפים שלא פנו לטיפול רפואי; קושי בהבחנה בין כשל כלייתי חריף ובין התקדמות מחלת כליות כרונית;  תקופת מעקב קצרה יחסית; העדר נתונים אודות צריכת אלכוהול, עישון ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם.

החוקרים כותבים כי הסיכון לתמותה, אוטם לבבי והתקדמות לכשל כלייתי בנוכחות ערכי eGFR נתונים, גבוה יותר בחולים עם פרוטאינוריה בדרגות גבוהות יותר. לאור ממצאים אלו, החוקרים מאמינים כי בעתיד יש לעדכן את שיטות הסיווג של מחלת כליות כרונית, כך שיתייחסו גם לנוכחות פרוטאינוריה.

JAMA. 2010;303:423-429

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן