מאת ד”ר נגה ליפשיץ
ב-3 בפברואר 2010 פורסמה ב-Lancet סקירת ספרות לבדיקת הערך האבחנתי של מאפיינים קליניים שונים, שעשויים לסייע לזיהוי של זיהום חמור בילדים ממדינות מפותחות במסגרת הקהילה.
החוקרים ערכו חיפוש ספרותי במאגרי הנתונים MEDLINE, EMBASE, DARE ו-CINAHL וכן ברשימות הספרות של המאמרים שאותרו על מנת לזהות מחקרים רלוונטיים, ובנוסף ביקשו ממומחים בתחום לסייע באיתור מחקרים שנערכו לבדיקת המאפיינים הקליניים של זיהום חמור בילדים.
בין הקריטריונים להכללה בסקירה ניתן לציין ניתוח של הדיוק האבחנתי או כללי ניבוי, הכללה של ילדים בריאים בד”כ בגיל חודש עד 18 שנים, מחקר שנערך בקהילה, יעד מחקר שכלל זיהום חמור, ומדדים אותם ניתן להעריך במסגרת הקהילה. החוקרים בדקו את איכות המחקרים באמצעות קריטריוני ה- Quality Assessment of Diagnostic Accuracy Studies. עבור כל מאפיין קליני חישבו החוקרים את יחס הסבירות לנוכחות (positive likelihood ratio) או היעדר (negative likelihood ratio) זיהום חמור. החוקרים הגדירו סימנים לזיהום חמור, או “דגלים אדומים”, כמאפיינים קליניים בעלי יחס סבירות חיובי גבוה מ-5. סימנים לשלילת זיהום חמור הוגדרו כמאפיינים קליניים בעלי יחס סבירות שלילי נמוך מ-0.2.
החוקרים איתרו 1,939 מחקרים אפשריים, מהם בחרו 30 מחקרים שענו על הקריטריונים להכללה. מתוצאות הסקירה עולה כי דגלים אדומים לזיהום חמור כללו כיחלון (טווח יחס סבירות חיובי 2.66-52.2), נשימה מהירה (1.26-9.78), פרפוזיה פריפרית ירודה (2.39-38.8) ופריחה פטכיאלית (6.18-83.7). מחקר אחד שנערך בקהילה זיהה דגלים אדומים משמעותיים לזיהום חמור, ביניהם דאגה הורית (יחס סבירות חיובי 14.4, 95% CI 9.3-22.1) ואינסטינקט הרופא המטפל (יחס סבירות חיובי 23.5, 95% CI 16.8-32.7).
החוקרים מוסיפים כי באזורים עם שכיחות נמוכה של זיהומים חמורים, חום של 40 מעלות ומעלה זוהה כדגל אדום. לדבריהם, לא נמצא מאפיין קליני בודד שיכול לשלול נוכחות של זיהום חמור, אך זוהו מספר שילובים קליניים שעשויים לסייע בכך, דוגמת היעדר קוצר נשימה בשילוב עם היעדר דאגה הורית (יחס סבירות שלילי 0.07, 95% CI 0.01-0.46).
הם מדווחים כי סולם ה- Yale Observation Scale לא סייע לאישור (יחס סבירות חיובי 1.1-6.7) או שלילת (יחס סבירות שלילי 0.16-0.97) האפשרות של זיהום חמור. החוקרים ממליצים לעשות שימוש שגרתי בדגלים האדומים שזוהו בסקירה, אך מדגישים כי עדיין קיימת האפשרות לפספס זיהום חמור בחלק מהילדים. כעת, יש לזהות את דרגת הסיכון שבה יש מקום להתערבות קלינית.
בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים את מגבלות המחקרים שנכללו בסקירה, דוגמת הסכמה נמוכה בין הבודקים ויכולת שחזור מוגבלת, וכן מיעוט מחקרים שכללו את הרופא הראשון המטפל בקהילה. הם מסבירים כי חשיבות הסקירה היא בהדגשת הקושי האבחנתי העומד בפני הרופאים המטפלים, ומוסיפים כי יש לתת דגש רב יותר על הדאגה ההורית במהלך האבחנה.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי עדיין קיים קושי בזיהוי מחלה חמורה בילדים, ודרושים מחקרים נוספים רחבי היקף בתחום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!