מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת פברואר של Pediatrics עולה כי ריכוז LDH (Lactate Dehydrogenase) בדגימות ממשטפי אף מסייע בהערכת חומרת מחלת ברונכיוליטיס בילדים קטנים.
לדברי החוקרים מיוסטון, רמות LDH גבוהות במשטפי אף, המעידות ככל הנראה על תגובה אנטי-ויראלית משמעותית, מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים. הם מסבירים כי עד כה לא-זוהה סמן ביוכימי המנבא את חומרת ברונכיוליטיס. על-בסיס נתונים מעבדתיים קודמים, החוקרים שיערו כי LDH עשוי לשמש כסמן יעיל להערכת התגובה הפרו-דלקתית לברונכיוליטיס בילדים.
ואכן, מהתוצאות עולה כי בילדים עם צורות קלות של ברונכיוליטיס תועדו ערכי LDH גבוהים משמעותית במשטפי אף, בהשוואה לילדים עם מחלה חמורה יותר. כמו כן, החוקרים זיהו קורלציה מובהקת בין ריכוז LDH ובין ציטוקינים וכימוקינים המעורבים בתגובה החיסונית הטבעית והנרכשת, ועם סמנים של אפופטוזיס.
מדגם המחקר כלל 98 ילדים מתחת לגיל שנתיים (חציון גיל של 5.6 חודשים), שפנו לבית החולים בשל ברונכיוליטיס בתקופת החורף.
ב-82 מקרים (83.6%) אושר כי מדובר בזיהום נגיפי לרוב RSV (Respiratory Syncytial Virus, 66.3%) ו-Rhinovirus (19.4%). 16% מהילדים אובחנו עם זיהומים משולבים.
החוקרים מדווחים כי בילדים ששוחררו מחדר המיון תועדו ריכוזי LDH גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לילדים שאושפזו לקבלת טיפול תומך (2.36 log-10 U/ml לעומת 1.85 log-10 U/mL, p=0.002).
בילדים עם רמות LDH גבוהות יותר במשטפי אף, הסיכון לצורך בתמיכת חמצן היה נמוך יותר, וכאשר הם טופלו בחמצן, הם נזקקו לטיפול למשך תקופה קצרה יותר, בהשוואה לילדים עם רמות LDH נמוכות יותר.
מניתוח רב-משתנים עולה כי ערכי LDH של מעל 364.8 U/mL לוו בירידה של 80% בסיכון לאשפוז (OR = 0.19, p=0.011).
מנתונים אלו עולה כי תמונה קלינית חמורה יותר, המובילה לאשפוז, מלווה בערכי LDH נמוכים יותר במשטפי אף. החוקרים מוסיפים כי לא זוהתה קורלציה בין ריכוז LDH במשטפי אף ובין ערכי LDH בדם, עדות לכך שהמקור ל-LDH באף הוא מאירועים תאיים ולא מדרכי האוויר.
להערכת ריכוז LDH לניבוי אשפוז רגישות של 81% וסגוליות של 77%.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הקשר בלתי-תלוי בין ריכוז LDH ובין חומרת ברונכיוליטיס .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!