שלוש תרופות נוגדות-טסיות עדיפות על שתי תרופות לאחר הכנסת תומכן לעורקים הכליליים (מתוך American Heart Journal)

טיפול נוגד-טסיות משולב יעיל יותר מטיפול כפול בהפחתת שיעור האירועים האיסכמיים לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה, כך עולה ממחקר תצפיתי חדש, שפורסם במהדורת פברואר של American Heart Journal.

הטיפול הפומי Cilostazol, שאושר ע”י ה-FDA לטיפול בצליעה לסירוגין, משפר את התועלת בטיפול באספירין וקלופידוגרל כנגד הפעלת טסיות. במחקרים מוקדמים, התרופה הפחיתה את שיעור ההיצרויות החוזרות ופרוצדורות רה-וסקולריזציה בחולים עם תומכן משחרר-תרופה.

בסקירה הנוכחית החוקרים השוו את היעילות והבטיחות בטווח הארוך של טיפול משולב וטיפול כפול, לאחר השתלה מוצלחת של תומכן מסוג SES (Sirolimus Eluting Stent) או PES (Paclitaxel Eluting Stent).

מבין 3099 חולים שטופלו במרכז הרפואי, 1443 חולים קיבל טיפול משולש: אספירין במינון 200 מ”ג ביום, קלופידוגרל (פלויקס) במינון העמסה של 300 מ”ג ולאחר מכן 75 מ”ג ביום, ו-Cilostazol במינון העמסה של 200 מ”ג ולאחר מכן מינון של 100 מ”ג פעמיים ביום. יתר 1646 החולים טופלו באספירין וקלופידוגרל בלבד.

אספירין ניתן ללא הגבלת זמן, קלופידוגרל ניתן למשך לפחות 6 חודשים, ו-Cilostazol ניתן למשך לפחות 4 שבועות. המעקב נמשך 12 חודשים.

בקבוצת הטיפול המשולש, 5 חולים פיתחו אוטם לבבי, בשניים אובחן תרומבוזיס בתומכן ו-21 מתו. בקבוצת הטיפול הכפול, 15 חולים פיתחו אוטם לבבי, ב-12 אובחן תרומבוזיס בתומכן ו-26 חולים מתו.

לאחר תקנון, שיעורי התמותה לאחר 12 חודשים לא היו שונים בין הקבוצות. עם זאת, החוקרים מצאו קשר בין טיפול נוגד-טסיות משולש ובין סיכון נמוך משמעותית לאוטם לבבי לאחר 12 חודשים (HR = 0.233,  p=0.233, p=0.0097) ולתרומבוזיס בתומכן (HR = 0.136,  p=0.0036). עקומות ההיארעות לתרומבוזיס בתומכן ואוטם לבבי נפרדו והגיעו למובהקות סטטיסטית לאחר חודשיים, לאחר מכן העקומות היו מקבילות.

שיעור הדימומים המינוריים והמג’וריים היה דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים משערים כי בנוסף להשפעה נוגדת הטסיות, ל-Cilostazol השפעות חיוביות נוספות על המיטה הוסקולארית, דוגמת עיכוב התפתחות פלאק טרשתי, נסיגה של הפלאק הטרשתי, הרחבת כלי דם ושינויים לטובה על פרופיל השומנים בדם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול נוגד-טסיות משולש ממושך, עשוי להפחית את הסיכון לתרומבוזיס בתומכן ואוטם לבבי לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה.

Am Heart J2010;159:284-291

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן