טעויות הורים במתן תרופות (מתוך Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2010 של ה- Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, עולה כי הורים עושים טעויות לעיתים תכופות בעת שימוש בכוס מדידה למתן תרופות נוזליות לילדיהם.

החוקרים כותבים כי טעויות במינון תרופות הן הסיבה השכיחה ביותר לתופעות תרופתיות הניתנות למניעה בילדים. למרות שכיחותן, עד כה נערכו מעט מחקרים להערכת הגורמים שעשויים לשפר את מתן המינון המדויק של תרופות לילדים.

המחקר כלל 302 הורים, שהתבקשו למדוד 5 מ”ל (כפית אחת) של תרופה נוזלית תוך שימוש ב-6 אמצעי מדידה שונים. כמו כן הראו החוקרים להורים תווית תזונתית ושאלו אותם מספר שאלות על תוכנה, על מנת להעריך את יכולת ההבנה הרפואית של ההורים.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין שימוש בכוסית מדידה עם סימונים מודפסים ובין סיכוי גבוה פי 27 לטעות במינון, בהשוואה לשימוש במזרק פומי. כמו כן נמצא קשר בין שימוש בכוסית מדידה עם סימונים מוטבעים ובין סיכוי גבוה פי 11 לטעות מינון. החוקרים מציינים כי טעויות משמעותיות נצפו פי 6-7 בשימוש בכוסיות מדידה, בהשוואה לשימוש במזרק.

החוקרים מדווחים כי רק מחצית מההורים מדדו את כמות התרופה הנכונה בעת שימוש בכוס מדידה עם סימונים מוטבעים, ורק 30% מהם מדדו את הכמות הנכונה תוך שימוש בכוס עם סימונים מודפסים. עם זאת, בשימוש בטפטפת, כפית מדידה או מזרק הגיעו ההורים למינון הנכון ב-85% מהמקרים. הם מסבירים כי כוס המדידה עלולה להיות מבלבלת ממספר סיבות, כגון סימון בו זמני של כמות המתאימה לכפית ולכף, שעלול להוביל לאי הבנה, שכן קיצורי הכמויות הם דומים.

במחקר נמצא קשר בין הבנה רפואית נמוכה ובין סיכוי גבוה יותר לטעות במינון. החוקרים מדווחים כי רוב הטעויות שנצפו כללו מינון יתר, אם כי לא סביר שטעויות אלו יובילו לנזק חמור, אלא לתופעות לוואי מינוריות דוגמת בחילה, כאבי בטן, סחרחורת וישנוניות. עם זאת, הם מדגישים כי למרות שלרוב לא מדובר בטעויות מסכנות חיים, קיימת חשיבות רבה לעודד מתן מינון מדויק של תרופות לילדים. בנוסף, חשוב שהוראות המינון יהיו פשוטות להבנה.

בימים אלו פועל מנהל המזון והתרופות האמריקאי לפתח הנחיות, שישפרו את דיוק המינון של אמצעי המדידה השונים.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2010;164(2):181-186.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן