מאת בעז גנזבורג, עורך מינהל רפואי

באנליזה כלכלית רפואית המתפרסמת ב-circulation עולה שהשימוש ב-prasugrel (אפיאנט, אלי-לילי) בהשוואה ל-clopidogrel (פלויקס, סאנופי-אוונטיס) בחולים שעברו אירוע קורונרי חריף (ACS) וטופלו בצינתור (PCI) ,השימוש בפרסוגרל היה עדיף מבחינה כלכלית/רפואית על השימוש בקלופידוגרל.

החוקרים התבססו על מחקר הטריטון טימי 38 (שכזכור הצביע על יתרון לפרסוגרל בהפחתת אירועי MI , שבץ ומוות קרדיולוגי מחד ועלייה בסיכון לדמם מאידך) , תוך שימוש בנתוני עלויות אישפוז וטיפול . מחירי פרסוגרל וקלופידוגרל ליום טיפול אשר נלקחו בחשבון לצורך האנליזה היו 5.45 $ לפרסוגרל ו-4.62 $ לקלופידוגרל. ההשפעה של הטיפולים השונים על תוחלת החיים של המטופלים התבססה על מאגרי מידע תוך לקיחה בחשבון של האירועים הקרדיווסקולרים והדמם שהמטופלים עברו במהלך המעקב.

נמצא שסך עלות הטיפול תחת פרסוגרל הייתה נמוכה יותר בכ-220 $ בהשוואה לקלופידוגרל, ומאידך תוחלת החיים הממוצעת למטופל בפרסוגרל הייתה גבוהה יותר בכ-0.1 שנים, מה שמוגדר במונחים הפרמקואקונומיים כיתרון דומיננטי.

בניתוח רגישות בחנו החוקרים את הסיטואציה שבה עלות קלופידוגרל גנרי תהיה 1 $ ליום. בתסריט זה יחס תוספת העלות לרווח של שנת חיים אחת עמד על כ-10,000 $, יחס הנחשב עדיין לאטרקטיבי מאוד מבחינה כלכלית.

החוקרים מסכמים איפא שחלופת הטיפול בפרסוגרל בקבוצת החולים שעברו ACS ומיועדים לצינתור היא אטרקטיבית.

Circulation. 2010;121:71-79

הערת העורך: ניתוח דומה נעשה ע”י כותב שורות אלה לצורך הגשת בקשה להכללת התכשיר בסל הבריאות בישראל. גם באנליזה שנעשתה בישראל המסקנה הייתה דומה לזו של כותבי מאמר זה.  לאחרונה אף התקיים פאנל מומחים בהנחייתו של פרופ’ רן קורנובסקי, מנהל מרכז הצינתורים במרכז רבין ויו”ר החוג לקרדיולוגיה התערבותית באיגוד הקרדיולוגי, שנגע גם בשאלות הכלכליות/רפואיות של הטיפול בפרסוגרל, כפח שניתן לראות בקישור זה.

יצויין שהפרסוגרל אכן אושר ע”י ועדת סל הבריאות, אך בהתוויה צרה למדי, עבור מטופלים שעברו אירוע של תרומבוזיס בסטנט תחת טיפול בקלופידוגרל. על רקע התוצאות הכלכליות המרשימות כפי שעלו מהאנליזה הישראלית, וכעת גם ממאמר זה ב-circulation נראה שיש מקום לשקול הרחבת ההתוויה בסל עבור קבוצות רחבות יותר של חולים, בעיקר חולים סוכרתיים וחולים שעברו STEMI  – שעבורם התוצאות הכלכליות היו המרשימות ביותר.