הקשר בין מדדי BMI ובין הסיכון ל-ARDS (מתוך Thorax)

ממחקר חדש שפורסם ב-Thorax עולה כי עם העלייה במדדי BMI (Body Mass Index) חלה עליה בסיכון לתסמונת ARDS (Acute Respiratory Distress Syndrome). יתרה מזאת, זוהה קשר ישיר בין משך האשפוז ובין מדדי BMI, אך לא עם הסיכון לתמותה, בחולים עם ARDS.

מדגם המחקר כלל כ-1800 חולים במצב קריטי. החוקרים מצאו כי השמנת-יתר לוותה בעלייה של 66% בסיכון לתמותה, בהשוואה לסיכון עם משקל גוף תקין.

מהתוצאות עולה כי קיים קשר בין השמנת-יתר ובין פגיעה בריאותית כרונית, אך גם בין השמנת-יתר ובין כשל נשימתי חריף בנסיבות מסוימות.

במטרה להעריך את הקשר בין ערכי BMI ובין ARDS, החוקרים התבססו על הנתונים ממחקר Molecular Epidemiology of ARDS, שכללו מידע אודות 1795 חולים בסיכון.

המשתתפים עברו בדיקות סקר יומיות ל-ARDS, על-בסיס הקריטריונים הסטנדרטיים לפי American European Consensus Committee, ואלו שפיתחו ARDS נותרו במעקב להערכת שיעורי התמותה לאחר 60 ימים, משך האשפוז בבית החולים וביחידת טיפול נמרץ, המדד היומי להערכת פגיעה בתפקוד האיברים, ומספר הימים ללא-הנשמה מכאנית.

לפי קריטריוני BMI, 83 חולים סווגו כבעלי תת-משקל (5%), 627 היו בעלי משקל תקין (35%), 605 בעלי עודף-משקל (34%), 364 סווגו כבעלי השמנת-יתר (20%) ו-116 כבעלי השמנת-יתר חמורה.

תסמונת ARDS אובחנה ב-547 חולים (30%).

מניתוח רב-משתנים עולה קשר בין BMI ובין ARDS (Adjusted OR = 1.24 עבור כל עלייה בסטיית תקן). בהשוואה לחולים בעלי משקל תקין, יחס הסיכויים המתוקן ל-ARDS עמד על 1.66 בחולים בעלי השמנת-יתר ו-1.78 בחולים עם השמנת-יתר חמורה.

בתת-קבוצה של 1045 חולים שעברו אינטובציה, ללא ARDS בקבלתם, באלו שסווגו כבעלי השמנת-יתר תועד שיא לחץ אינספירטורי גבוה יותר (p<0.001) ולחץ חיובי גבוה יותר בסוף נשיפה (p<0.0001). החוקרים זיהו קשר בין עליה במדדים אלו ובין הסיכון להתפתחות של ARDS.

שיעורי התמותה לאחר 60 ימים עקב ARDS עמדו על 37%. בחולים עם ARDS, החוקרים מצאו קשר בין עליה במדדי BMI ובין עליה במשך האשפוז בבית החולים (p=0.007), אך לא עם הסיכון לתמותה.

החוקרים מתכננים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Thorax 2010;65:44-50

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן