הערכת שכיחות הטיפול המונע בנוגדי-קרישה בחולים כירורגיים (מתוך Ann Surg)

למעלה מ-90% מהחולים העוברים ניתוחים מג’וריים מצויים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, עם זאת, כשליש מהם אינם מקבלים טיפול מניעתי לתרומבואמבוליזם ורידי, כך עולה מנתונים אודות כ-19,000 חולים ב-32 מדינות.

יתרה מזאת, מתן הטיפול המניעתי השתנה לפי סוג הניתוח. השכיחות הגבוהה ביותר של חולים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי תועד בעקבות ניתוחים אורתופדיים (100%), ובקבוצה זו תועדו גם השיעורים הגבוהים ביותר של טיפול מונע לחולים בסיכון (86%). לשם השוואה, עם פרוצדורות גניקולוגיות/אורולוגיות, 88.4% מהחולים הוגדרו בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, אך רק 53.8% מהחולים בסיכון קיבלו טיפול מניעתי.

החוקרים כותבים כי ההערכה הסיסטמית של הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים כירורגיים מספק הערכות טובות יותר, הן לסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בהווה והן לתועלת הקלינית האפשרית בעקבות טיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי.

הממצאים הנוכחיים מבוססים על סקירה של 18,461 מבוגרים, שלקחו חלק במחקר ENDORSE שכלל 358 מרכזים רפואיים.

הקריטריון הסטנדרטי לפי הנחיות ACCP (American College of Chest Physicians) משנת 2004 שימשו להגדרת הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי ומתן טיפול מניעתי מומלץ.

92.5% מהחולים היו בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, ו-62.3% קיבלו טיפול מניעתי.

בנוסף לשונות עם סוג הניתוח, שיעור החולים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי ומתן טיפול מניעתי מומלץ השתנו בין מדינות שונות. במדינות שונות, אחוז החולים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי השתנה בין 66.8% ל-98.4%, בעוד שמתן הטיפול המומלץ למניעת תרומבואמבוליזם ורידי נע בשיעור שבין 0.3% ל-93.9%.

מניתוח רב משתנים עולה כי מספר הפרוצדורות האורתופדיות היה גורם הסיכון המשמעותי ביותר למתן טיפול מניעתי לתרומבואמבוליזם ורידי. ניתוח החלפת ירך וברך הביא לעליה של פי 6.2 ופי 5.9 בסיכון, בהתאמה. מבין הגורמים הלא-כירורגיים, השמנת-יתר טרם האשפוז הייתה הגורם המנבא המשמעותי ביותר למתן טיפול מניעתי (OR = 1.9).

Ann Surg2010;251:330-338

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן