כאב חזה פלאוריטי ותרומבופיליה מנבאים תסחיף ריאתי (Annals of Emergency Medicine)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת 4 בינואר של Annals of Emergency Medicine עולה כי היסטוריה של תרומבופיליה שאינה על-רקע ממאירות וכאב חזה פלאוריטי הינם שני גורמים משמעותיים המנבאים תסחיף ריאתי.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הערך המנבא של המידע שרופאים אוספים באופן שגרתי מחולים עם חשד לתסחיף ריאתי. החוקרים בחנו 13 משתנים מרמזים, המשמשים באופן שגרתי להתחלת, דחיית או ויתור על בדיקות לתסחיף ריאתי, שלא נבדקו או שולב בכללי הניבוי הקיימים. החוקרים השוו את המשתנים הללו עם 12 משתנים מפורשים, הנכללים באלגוריתמים לניבוי תסחיף ריאתי.

החוקרים מדווחים כי הם התבססו על נתונים מ-7940 חולים שפנו לחדר מיון, שעברו הערכה פורמאלית לתסחיף ריאתי, כפי שנדרש ע”י 477 רופאים שונים. בסופו של דבר, 568 חולים (7.2%) ענו על הקריטריונים הסטנדרטיים לתסחיף ריאתי או פקקת ורידים עמוקים.

מבין המשתנים שנבחנו, היסטוריה של תרומבופיליה שאינה על-רקע ממאירות (OR = 1.99), כאב חזה פלאוריטי (OR = 1.53), וסיפור משפחתי של תרומבואמבוליזם ורידי (OR = 1.51) היו קשורים בקשר חיובי עם תרומבואמבוליזם ורידי, בעוד שמין נקבה (OR = 0.57), עישון בהווה (OR = 0.59) וכאב חזה מתחת לעצם החזה (OR = 0.58) זוהו כגורמים מנבאים שליליים. החוקרים זיהו קשר שולי בין נוכחות טכיפנאה ודיספנאה ובין סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.

ארבעה משתנים מרמזים, ששימשו לעיתים קרובות כתמיכה לעריכת בדיקות פורמאליות לתסחיף ריאתי, הוכחו כחסרי מובהקת סטטיסטית, כולל היריון או מצב לאחר-לידה, הופעה פתאומית של התסמינים, השמנת-יתר, והיסטוריה של ממאירות מטופלת אך שאינה-פעילה בהווה.

מבין 12 המשתנים המפורשים, שלושה משתנים (כיח דמי, טראומה בתוך 4 שבועות, ומדד שוק של מעל 1.0) לא היו קשורים באופן מובהק סטטיסטית עם תרומבואמבוליזם ורידי. מבין יתר 9 המשתנים, הגורמים המנבאים הבולטים ביותר היו היסטוריה אישית של תרומבואמבוליזם ורידי (OR = 2.90) ונפיחות חד-צדדית של רגל (OR = 2.60), ניתוח ב-4 השבועות האחרונים (OR = 2.27), נטילת אסטרוגן בהווה (OR = 2.31), והיפו קסמיה (OR = 2.10).

המשתנים שנבדקו לעיתים קרובות מהווים לעיתים קרובות מקור למחלוקת בין מומחים שונים בקהילה הרפואית. החוקרים מציינים כי הם מתכננים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Ann Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן