בנשים שכיחות נמוכה יותר של היצרות סימפטומאטית של העורקים הקרוטידים (מתוך Stroke )

ממחקר חדש שפורסם במהדורת ינואר של Stroke עולה כי מחלה סימפטומאטית של העורקים הקרוטידים, עם היצרות של 50-99% היא פחות נפוצה בנשים, בהשוואה לגברים, ממצאים המספקים הסבר לשיעורי ההתערבות הנמוכים בנשים.

החוקרים מסבירים כי למרות שקיים הבדל קל בין המינים בהיארעות לפי גיל של אירועי TIA (Transient Ischemic Attack) ושבץ, שיעור גבוה יותר משמעותית של גברים, בהשוואה לנשים, עוברים אנדארטרקטומיה/הכנסת תומכן בעקבות היצרות סימפטומאטית של העורקים הקרוטידים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את נתוני מחקר OXVASC (Oxford Vascular Study), אודות למעלה מ-90,000 חולים שהיו רשומים בתשעה מרכזים ראשוניים באוקספורדשייר, בריטניה. בנוסף, הם ניתחו את הנתונים אודות כ-600,000 חולים מאוכלוסיית אוקספורדשייר.

בין השנים 2002 ו-2009, ב-323 גברים ו-339 נשים ממדגם OXVASC תועד שבץ לא-מגביל או אירוע TIA בטריטוריה של העורקים הקרוטידים. לא תועדו הבדלים מובהקים בשיעור ההפניות להדמיות של העורקים הקרוטידים בין נשים וגברים. ממצאים אלו היו נכונים בכל קבוצות הגילאים.

מנגד, מניתוח OXVASC עולה כי בהשוואה לנשים, בגברים תועד סיכון גבוה יותר ב-89% להיצרות סימפטומאטית של 50-99% (p=0.0005). בדומה, בניתוח הרחב יותר של אוקספורדשייר, השכיחות בגברים הייתה גבוהה יותר ב-82% (p=0.003).

מריבוד לפי חומרת ההיצרות, שיעור ההיצרויות הסימפטומטיות של 50-69% לא היה שונה באופן מובהק בין גברים ונשים. עם זאת, היצרות סימפטומאטית של 70-99% הייתה הרבה יותר נפוצה בגברים (RR = 2.44, p=0.0002). לדוגמא, במשתתפים בגילאי 75 ומעלה, השיעור בגברים עמד על 21 ל-1000 איש, לעומת 11 ל-1000 איש בקרב נשים.

חסימה סימפטומאטית חריפה של העורקים הקרוטידים הייתה גם כן נפוצה יותר בגברים (RR = 3.19,  p<0.0001). בגברים ובנשים, בגיל 75 ומעלה, השיעורים עמדו על 15 ל-1000 ו-7 ל-1000 איש, בהתאמה.

מניתוח הממצאים עולה כי בהשוואה לנשים, שיעור ההתערבויות עקב היצרות סימפטומאטית של 50-99% היה גבוה יותר ב-89% בגברים (p<0.0001). עם זאת, כאשר ניתוח הממצאים הוגבל לחולים עם היצרויות אלו, שיעור ההתערבויות היה דומה בגברים ובנשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ההבדלים בין המינים בשיעור ההתערבויות לטיפול בהיצרות סימפטומאטית של 50-99% של העורקים הקרוטידים  נובעת ככל הנראה מהבדלים בהיארעות בין המינים.

Stroke2010;41:16-20

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן