הקשר בין טיפול בסטטינים ובין הסיכון להפרעות קצב בחולים מאושפזים עם תסמונת כלילית חריפה (מתוך American Journal of Cardiology)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של American Journal of Cardiology עולה כי בקרב חולים הנוטלים טיפול בסטטינים שיעור נמוך יותר של הפרעות קצב בזמן אשפוז עקב תסמונת כלילית חריפה.

לדברי החוקרים, למרות שהתועלת בטיפול בסטטינים בחולים עם מחלת עורקים כליליים הוכחה היטב, לא נערכו מחקרים רבים שהתמקדו בהשפעותיהם על הפרעות קצב מסכנות-חיים, דוגמת טכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים ו/או דום לבבי ופרפור פרוזדורים בחולים המאושפזים בבית החולים בתמונה של תסמונת כלילית חריפה.

מהמחקר הנוכחי עולה תועלת אפשרית נוספת של טיפול למניעה ראשונית ושניונית עם מתן סטטינים.

במטרה לבחון את ההשפעה של טיפול קודם בסטטינים על אירועי הפרעות קצב בחולים מאושפזים עם תסמונת כלילית חריפה, החוקרים התבססו על הנתונים אודות 64,679 חולים שלקחו חלק במחקר GRACE (Global Registry of Acute Coronary Events), כולם אושפזו בין השנים 1999 ו-2007 בחשד לתסמונת כלילית חריפה.

היעדים העיקריים כללו פרפור פרוזדורים באשפוז, ויעד סיום משולב הכולל טכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים, ו/או דום לב. החוקרים גם חישבו את שיעורי התמותה באשפוז.

17,636 משתתפים (27%) נטלו קודם לכן טיפול בסטטינים. בחולים שנטלו סטטינים תועדה שכיחות גבוהה יותר של היסטוריה של אנגינה (69% לעומת 46%), אי-ספיקת לב (15% לעומת 8.4%), סוכרת (34% לעומת 22%), אי-ספיקת כליות (11% לעומת 6.3%), יתר לחץ דם (74% לעומת 58%), דיסליפידמיה (85% לעומת 35%), ופרפור פרוזדורים (9.3% לעומת 7.0%).

במודל רב-משתנים, החוקרים מצאו קשר בין טיפול קודם בסטטינים ובין סיכון נמוך יותר לטכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים או דום לב (OR = 0.81,  p=0.002), פרפור פרוזדורים (OR = 0.81,  p<0.0001) ותמותה (OR = 0.82, p=0.01).

באשר למנגנון האפשרי האחראי לקשר הנ”ל, החוקרים מסבירים כי סטטינים מפחיתים ככל הנראה את הנטייה לקרע של הפלאק הטרשתי, מפחיתים דלקת ומעודדים נסיגה של הנגע הטרשתי. לכל ההשפעות הללו תתכן תועלת בהפחתת הפרעות קצב על-רקע נזק איסכמי.

Am J Cardiol 2009;104:1613-1617

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן