הקשר בין ערכי BMI והעדר שינה ובין הצורך בטיפול תרופתי למיגרנה במהלך ההיריון (מתוך Cephalalgia)

ממחקר חדש עולה כי ערכי BMI לפני ההיריון והעדר שינה מנבאים אילו נשים יזדקקו לטיפול תרופתי נגד מיגרנה במהלך ההיריון.

החוקרים מסבירים כי 20-80% מהנשים מדווחות על אירועי מיגרנה במהלך ההיריון. מרבית הנשים הסובלות ממיגרנה עשויות לסבול מהחמרה בתסמינים בתחילת הטרימסטר הראשון. כתוצאה מכך, נשים אלו נזקקות לטיפול תרופתי במהלך תקופה זו, שהיא התקופה הפגיעה  ביותר בהתפתחות העובר.

במטרה לזהות את הנשים בעלות הסיכוי הגדול ביותר לקבל טיפול תרופתי במהלך ההיריון, החוקרים ניתחו את הנתונים הזמינים ממחקר Norwegian Mother and Child Cohort Study. הם ערכו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, שכלל 60,345 נשים הרות, שגויסו בין 1999 ו-2006.

3840 נשים (5.7%) דיווחו על מיגרנה במהלך 5 החודשים הראשונים להיריון. מביניהן, 2525 (72.6%) דיווחו על נטילת טיפול תרופתי נגד מיגרנה במהלך ההיריון.

כ-76% מהנשים שדיווחו על מיגרנה הן לפני והן במהלך ההיריון דיווחו על נטילת טיפול תרופתי נגד מיגרנה במהלך ההיריון, זאת בהשוואה ל-51.8% מהנשים שדיווחו על מיגרנה במהלך ההיריון בלבד.

הטיפולים התרופתיים הנפוצים ביותר נגד מיגרנה כללו משככי כאבים לא-נרקוטיים (54.1%) וטריפטאנים (25.4%).

לאחר תקנון לגורמים סוציו-דמוגראפיים ומחלות רקע, החוקרים תיעדו קשר בין משך שינה של פחות מחמש שעות (OR = 1.5), ערכי BMI לפני ההיריון של מעל 25.0 ק”ג למ”ר (OR = 1.3), וחופשת מחלה (OR = 1.3), ובין נטילת תרופות נגד-מיגרנה במהלך ההיריון.

מנגד, בנשים שדיווחו על כאב חד ממקור שריר-שלד באזור הגב, הצוואר ו/או הכתף, הסבירות לנטילת תרופות נגד מיגרנה במהלך ההיריון הייתה נמוכה יותר (OR = 0.6).

באשר לסוגים מסוימים של תרופות נגד מיגרנה, שכיחות נטילת טריפטאנים הייתה קטנה יותר בקרב שים צעירות ובאלו עם למעלה מילד אחד. לעומת זאת, באלו שהפסיקו לפני ההיריון נטילת SSRI (Serotonin Selective Reuptake Inhibitors) וביתא-אגוניסטים, הסיכוי לנטילת טריפטאנים היה גבוה יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נשים רבות נזקקות לטיפול תרופתי נגד מיגרנה במהלך ההיריון, ובחירת הטיפול התרופתי בתקופה זו מושפעת מגורמים סוציו-דמוגראפיים ומחלות-רקע.

Cephalalgia 2009; 29:1267-1276

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן