האם יש להפנות חולה לאורולוג בעקבות ממצא של המטוריה בסטיק שתן? (מתוך Journal of Urology)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Journal of Urology עולה כי פעמים רבות רופאים אינם מקפידים על הנחיית ה-American Urological Association לפיה תוצאה חיובית של דם בשתן על פי בדיקת סטיק בחולים ללא תסמינים צריכה לעבור אישור מיקרוסקופי בטרם החולה מופנה ליעוץ אורולוגי. לדברי החוקרים, כתוצאה מכך חולים רבים ללא מיקרוהמטוריה ממשית עוברים הערכה יקרה ומיותרת.

החוקרים מדווחים כי בדיקת שתן מיקרוסקופית בוצעה בטרם ההפנייה לאורולוג רק ב-37 (41%) מבין 91 החולים שנכללו במחקר, שהיו ללא תסמינים והראו המטוריה שאיננה מאקרוסקופית. יתרה מכך, רק 22 מבין 37 החולים הללו הראו ממצאים מיקרוסקופיים המצריכים הפניית החולה ליעוץ אורולוג, על פי ההנחיות, משמע שלוש כדוריות דם אדומות ב-High power field בשתיים מתוך שלוש בדיקות.

לטענת החוקרים, תוצאותיהם אלו משקפות את התכיפות בה חולים מופנים לצורך ביצוע הערכה עבור ממצאים שלמעשה אינם חריגים כלל. למרבה הצער, הם מוסיפים, לא הופתעו מהתוצאות של מחקרם זה. מאחר ונתקלים בכך בתדירות גבוהה בעשייה הקלינית, ביקשו להדגיש את חשיבות הרעיון לפיו אין לקבל החלטות על סמך בדיקת סטיק שתן בלבד.

תוצאות אלו עולות ממחקר בו נכללו 320 חולים אשר קיבלו אבחנה של המטוריה במרכז הרפואי בו עובדים החוקרים. העבודה הנוכחית מתמקדת ב-91 החולים אשר הופנו לאורולוג בשל המטוריה שאינה מאקרוסקופית ואשר לא לוותה בתסמינים.

החוקרים מציינים כי עבור 69 מבין 91 החולים לא הודגמה המטוריה במיקרוסקופיה בטרם הופנו. במרפאה האורולוגית, אושרה המטוריה רק בקרב 17 (25%) מבין 69 חולים אלו. מבין 52 החולים אשר לא הראו המטוריה למעשה, עברו 15 מהם בדיקות דימות בטרם הופנו למרפאה.

על פי חישובי החוקרים, עלות ההחזר הביטוחי של Medicare עבור ההערכות האורולוגיות של 69 החולים ללא אישור מיקרוסקופי של הדם בשתן בטרם הפנייתם עמדה על 44,901 דולרים. 35 מבין חולים אלו עברו ציסטוסקופיה, הם מוסיפים, ורק אחד מהם (עם מיקרוהמטוריה אמיתית) סבל בסופו של דבר מממאירות.

החוקרים מסכמים כי המסר העיקרי של מחקרם זה עבור רופאי המשפחה, הינו שאל להם להזמין בדיקות רדיולוגיות או פולשניות בטרם יקבעו האם אכן קיים דם בשתן, ובנוסף שלא ישמיטו צעד חשוב זה של ביצוע בדיקה מיקרוסקופית.

J Urol 2010;183:560-565

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן