בקשישים המאושפזים ביחידת טיפול נמרץ חלה עליה בסיכון לתמותה בתוך שנה אחת עם עליה במספר ימי הדליריום, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב- American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.
לדברי החוקרים, על-בסיס הממצאים, יש להשקיע מאמצים רבים במניעה, זיהוי וטיפול בדליריום. הם מסבירים כי דליריום היא הפרעה נפוצה בקשישים מאושפזים, וידוע כי מביאה לעליה בסיכון לתמותה.
במטרה להעריך אם משך הדליריום ביחידת טיפול נמרץ עשוי לשמש כסמן לתוצאות גרועות יותר, הם בחנו 304 חולים בגיל 60 ומעלה, שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ.
החוקרים התבססו על Confusion Assessment Method לסקירת הרשומות הרפואיות והערכת דמנציה. הם סיווגו כל יום כיום “עם דמנציה” במידה והחולה היה דמנטי בשלב כלשהו במהלך אותן 24 שעות.
חציון משך הדליריום עמד על 3 ימים (בטווח, 1-46 ימים), בעוד שחציון משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ עמד על 5 ימים (בטווח, 1-57 ימים). מחצית מהחולים מתו בתוך שנה מהאשפוז ליחידת טיפול נמרץ, בעוד ש-16% מתו במהלך השהות ביחידת טיפול נמרץ.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עם עליה במספר ימי הדליריום ביחידת טיפול נמרץ, תועדה עליה בסיכון לתמותה בתוך שנה אחת. מניתוח רב-משתנים עולה עליה של 1.10 ביחס הסיכויים עם כל יום נוסף של דליריום.
החוקרים מציינים כי חולים רבים מגיעים ליחידת טיפול נמרץ עם דליריום, כאשר מחקר אחד מצא כי 72% מהחולים סבלו מדליריום ביום הראשון לאשפוז ביחידה. למרות שקשה למנוע דליריום ביחידת טיפול נמרץ, ניתן לקצר את משך הדליריום או להקל על חומרתו, למשל, ע”י הימנעות ממתן תרופות פסיכואקטיביות מסוימות.
החוקרים קוראים לערוך בירור להפחתת מספר ימי הדליריום בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, ולבחון את ההשפעות של הירידה הנ”ל על התוצאות הבריאותיות, כולל תמותה ומצב קוגניטיבי ותפקודי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!