מהו שיעור הזיהומים בקרב חולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של הירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי כמחצית מהחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ סובלים מזיהום כלשהו, וכי חולים אלו מצויים בסיכון כפול לתמותה בהשוואה לחולים שאינם סובלים מזיהום. בנוסף, מצאו החוקרים כי משך אשפוז ארוך מהווה גורם סיכון לזיהום.

במחקרם זה ביקשו החוקרים לקבוע עד כמה נפוצים זיהומים בקרב חולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ ברחבי העולם. לשם כך נאסף מידע לגבי 1,265 יחידות טפנ”צ משבעים וחמש מדינות. המידע שנאסף התייחס ליום יחיד (ה-7 למאי, 2007) וכלל נתונים דמוגרפיים, פיזיולוגיים, בקטריולוגיים, תרופתיים וכן נתונים לגבי התוצאות בשחרור או כעבור שישים ימים.

החוקרים מציינים כי ביום המחקר, נרשמו 14,414 חולים ביחידות הטפנ”צ השונות, מהם 13796 היו מבוגרים ו-62% היו גברים. לדבריהם, 62% מהחולים אושפזו בהתוויות ניתוחיות, ו-52% היו בעלי מצב אחד לפחות של תחלואה נלווית. זיהום היה שכיח בקרב הנבדקים, כשמחציתם (51%, משמע 7,087 חולים) סווגו כסובלים מזיהום ביום המחקר, ו-71% מהחולים היו מטופלים באנטיביוטיקה, אם כטיפול בזיהום קיים ואם כטיפול מונע.

החוקרים מוסיפים כי אתר הזיהום השכיח היה הריאות (64%), ולאחריהן הבטן (20%), זרם הדם (15%) ומערכת הכליות ודרכי השתן והמין (14%). עלה בידם של החוקרים לאתר מספר גורמי סיכון לזיהום, שהניכר שבהם היה משך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ: 32% מהחולים אשר היו מאושפזים יום אחד לכל היותר טרם יום המחקר סבלו מזיהומים, וזאת בהשוואה ללמעלה מ-70% בקרב אלו אשר כבר היו מאושפזים יותר משבוע בעת עריכת המחקר (p < 0.001).

לדברי החוקרים, נמצא כי בסך הכל כשלושה רבעים מהחולים שרדו, שיעורי התמותה הכוללת עמדו על 18.2% ו-24.2% ביחס לשהייה בטיפול נמרץ ולאשפוזים הכוללים, בהתאמה, אולם התמותה ביחידה לטיפול נמרץ (25.3% לעומת 10.7%) או בבית החולים בכלל (33.1% לעומת 14.8%) היו גרועים משמעותית עבור החולים אשר סבלו מזיהומים בהשוואה לאלו שלא סבלו מזיהומים (p < 0.001 עבור שניהם).

החוקרים מסכמים כי זיהומים הינם שכיחים בקרב חולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ ברחבי העולם. לדבריהם, על אף שהייתה קיימת מידה של וריאביליות גיאוגרפית, אפילו המרכזים המוצלחים ביותר הראו שיעורי זיהומים של 46% בקרב חולים אלו (לעומת 60% באלו הפחות מוצלחים). הם מוסיפים כי הסיכון לזיהום עולה עם משך השהייה ביחידה לטיפול נמרץ, וכי בעוקבה זו נמצא כי זיהום היה קשור באופן בלתי תלוי בסיכון מוגבר לתמותה בבית החולים. לבסוף, מביעים החוקרים את תקוותם כי תוצאותיהם תבאנה לשיפור ההבנה של זיהומים במסגרת טיפול נמרץ ותסייענה בתכנון מוצלח יותר של המניעה והטיפול בהם.

JAMA 2009; 302: 2323-9

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן