הסקירה נערכה בהמלצתו של פרופ’ מיכאל מאיר
חולים עם מחלת כליות כרונית מצויים בסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולארית ואירועים קרדיווסקולאריים. מחקרים קודמים מצאו כי Cystatin C, מעכב פרוטאז המיוצר בכל התאים המגורענים, עשוי לשמש כאמצעי חלופי למדידת ריכוז קריאטינין בדם להערכת התפקוד הכלייתי, בעיקר לזיהוי שינויים קלים בערכי GFR (Glomerular Filtration Rate).
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את חשיבות Cystatin C כגורם המנבא סיכון קרדיווסקולארי.
מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם ריכוז גבוה של Cystatin C פרופיל סיכון קרדיווסקולארי מוגבר, כלומר, הם מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, תחלואה קרדיווסקולארית מתועדת, ערכי BMI (Body Mass Index) גבוהים, וריכוזי (C-Reactive Protein) CRP מוגברים.
מחקרים פרוספקטיביים הוכיחו במגוון תרחישים כי בחולים עם ריכוז Cystatin C מוגבר קיים סיכון גבוה יותר לתחלואה קרדיווסקולארית ומחלת כליות כרונית. חשוב מכך, נראה כי Cystatin C הוא סמן חשוב לזיהוי חולים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולארים, מבין אלו המסווגים כבעלי סיכון נמוך יחסית לאור ערכי קריאטינין ו-GFR.
החוקרים מציינים כי מחקרים הוכיחו מעורבות ישירה של פרוטאזות אלסטוליטיות ומעכביהן בתהליך הטרשתי (בעיקר Cystatin C). ריכוז מוגבר של Cystatin C מעיד על מחלת כליות פרה-קלינית.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים קליניים עם מדידות ישירות של ערכי GFR במטרה להעריך את חשיבות הסמן הנ”ל במחלת כליות ולבחון אם גורמים טרשתיים אחראיים לריכוזי Cystatin C מוגברים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!