יתר לחץ דם ריאתי פוגע בתפקוד ובהישרדות של חולים עם דום נשימה בשינה (מתוך American Journal of Cardiology)

יתר לחץ דם ריאתי עשוי להוביל למגבלות תפקודיות ולעליה בסיכון לתמותה בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Cardiology.

החוקרים מדגישים כי חשוב להקדיש תשומת לב רבה יותר לאפשרות ליתר לחץ דם ריאתי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, מאחר שהוא עשוי לפגוע ביכולת התפקודית ובסיכויי ההישרדות שלהם. בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, עם מאפיינים המעידים על סיכון מוגבר ליתר לחץ דם ריאתי מוגבר, יש לערוך בדיקות סקר להערכת יתר לחץ דם ריאתי.

במסגרת המחקר הם בחנו את הנתונים אודות 83 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה שעברו צנתור של העורק הריאתי, במטרה להעריך את השכיחות וההשפעה של יתר לחץ דם ריאתי. הם בחנו את הגורמים המנבאים יתר לחץ דם ריאתי בחולים אלו, וביקשו לקבוע אם אמצעים לא-פולשניים מסייעים בקביעת האבחנה של יתר לחץ דם ריאתי.

מבין 83 החולים, 58 (70%) אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי . ב-18 חולים תועד PCWP (Pulmonary Capillary Wedge Pressure) של מתחת ל-15 מ”מ כספית. לא תועדו הבדלים מובהקים בין חולים עם ובלי יתר לחץ דם ריאתי בכל הנוגע לגיל החולים ומדד AHI (Apnea-Hypopnea Index).

מניתוח רב-משתנים עולה כי המאפיינים בעלי הקורלציה הבולטת ביותר עם התפקוד הריאתי כללו מין נקבה, גיל מתחת ל-49 שנים ולחץ סיסטולי בחדר ימין של מעל 30 מ”מ כספית.

27 חולים (33%) אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי חמור, שהוגדר בנוכחות לחץ עורקי ריאתי ממוצע של מעל 40 מ”מ כספית. בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי חמור תועדה דה-סטורציה לילית, מדדים המודינאמיים גרועים יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר, בהשוואה לאלו עם יתר לחץ דם ריאתי קל או בינוני, או ללא יתר לחץ דם ריאתי.

מרחק ההליכה במשך 6 דקות היה קצר יותר בקרב חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ריאתי (285.5 מטרים לעומת 343 מטרים). לאחר שנה, ארבע שנים ושמונה שנים, שיעורי ההישרדות עמדו על 100%, 90% ו-76%, בהתאמה, בחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי, ועל 93%, 75% ו-43%, בהתאמה, בחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי.

מאחר שליתר לחץ דם ריאתי גורמים שונים, לאחר אבחנת יתר לחץ דם ריאתי, חשוב לאבחן ולטפל את הגורם להפרעה.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה לקבוע כיצד להעריך חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, כולל אבחנה ואפשרויות טיפול בחולים אלו.

Am J Cardiol2009;104:1300-1306

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן