במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי אשפוז בשל זיהום אקוטי, בעיקר זיהומים של רקמת המוח, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות בשנתיים העוקבות.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים שאושפזו בין 2014 ו-2018 בארצות הברית עם נתוני מעקב לאורך שנתיים; הנתונים נאספו מרשת TriNetX US Collaborative Network. החוקרים כללו למעלה ממיליון זוגות תואמים (גיל ממוצע של 48.4 שנים, 51.5% נשים) והשוו בין חולים שאושפזו מסיבות לא-זיהומיות והאוכלוסייה הכללית אל מול חולים שאושפזו בשל זיהום באחת מעשר מערכות גוף: זיהומי רקמת מוח, דלקת כבד זיהומית, זיהום קרומי המוח, זיהומים המועברים במגע מיני וזיהומים של עצב, לב, מערכת עיכול, דרכי נשימה, עור ודרכי שתן.

המדגמים סווגו לארבע קבוצות גיל: ילדים (מתחת לגיל 18 שנים), מבוגרים צעירים (19-44 שנים), מבוגרים בגיל העמידה (45-64 שנים) וקשישים (גילאי 65 שנים ומעלה).

התוצא העיקרי היה הסיכון ל-14 הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות שאובחנו בין חודש ועד שנתיים לאחר אשפוז לבית החולים, כולל קטגוריה משולבת של חסרים קוגניטיביים; חרדה, הפרעת מצב רוח והפרעות פסיכוטיות; אינסומניה; אפילפסיה/פרכוסים; אנצפליטיס; ואירוע מוחי איסכמי.

המדדים כללו את יחס RMTL (או Restricted Mean Time Lost) ואת ההבדל האבסולוטי בסיכון לאחר שנתיים. ניתוח מותאם שימש לתקנון לערפלנים אפשריים, כולל גורמים סוציו-דמוגרפיים, מחלות רקע שונות, היסטוריה של חיסונים וטיפול בהווה או בעבר בנוגדי-דיכאון או תכשירים אנטי-פסיכוטיים.

בהשוואה לחולים אושפזו מסיבות לא-זיהומיות, באלו שאושפזו עם זיהום תועד סיכון מוגבר להתפתחות הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כאשר הסיכון המוגבר תועד ב-116 מבין 140 מקרים.

אנצפליטיס זוהתה כאבחנה שלוותה בסיכון היחסי הגבוה ביותר (חציון יחס RMTL לאחר זיהום לבבי של 6.54). חסרים קוגניטיביים לוו בעליה הגדולה ביותר בסיכון האבסולוטי (חציון של 8.76%) והעליה הייתה הבולטת ביותר לאחר זיהום לבבי (הבדל בסיכון של 12.37%).

זיהומים ברקמת המוח זוהו כגורם הסיכון המוביל לשבע הפרעת נוירולוגיות פסיכיאטריות ונוירולוגיות ודורגו כאחד משלושת גורמי הסיכון המובילים ל-12 הפרעות. מגמות דומות תועדו בחולים שאושפזו עם זיהום בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

ההבדלים בסיכון האבסולוטי בחולים שאושפזו עם זיהומים בהשוואה לאלו שאושפזו מסיבות אחרות היו בממוצע נמוכים ב-0.33% בילדים (p<0.001) וגבוהים ב-0.42% בקשישים (p<0.001) בהשוואה לממוצע הכללי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי זיהומים מהווים גורם סיכון חשוב להפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות ועשויים לסייע במחקר להבנת המנגנונים ברקע ולסייע בשיפור המוכנות למגפה עתידית.

JAMA Psychiatry, July 15, 2026

לידיעה במדסקייפ